135888
,

שמחת בית ברסלב טשערנאביל

קול רינה וישועה באהלי צדיקים

בשנת תקע"ט נערכה השמחה הגדולה בחצר הקודש טשערנאביל, כאשר נכדתו של המגיד הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א בתו של הצדיק הקדוש רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א נישאה לרבי ישראל בנו של החסיד הנגיד רבי יצחק אייזיק מקרעמינטשאק זצ"ל חתן רבינו ז"ל ואשתו שר'קה הצדקנית, בת רבינו הקדוש.

מראש צורים – שר'קע בת רבינו

אם החתן הרבנית הצדקנית שרה ע"ה, היתה חביבה בעיני רבינו מאד כמו שכתב לה במכתב כי הוא משתוקק מאד שתהיה על שולחנו בכדי שיוכל להשתעשע עמה (חיי"מ תקפ"א) ואף התבטא על רוח הקודש שלה הקרובה למדריגת נבואה: "פון שר'קה רעד איך נישט" (חיי מוהר"ן תקפ"ג).

קודם לידת בנה המתין רבינו בקרמינטשאק כמה שבועות, ולאחר הברית היה בשמחה עצומה כל אותו היום ואמר שיש לו נחת מה ששומע מאנשים המזכירים את שם הרך הנולד "ישראל בן שרה" כמו שם הבעל שם טוב זיע"א. (חיי"מ קנ"א), הנער היה אהוב וחביב בעיני רבינו וכפי שמזכירו במכתבים שכתב לחתנו רבי יצחק אייזיק ובתו שר'קע ונדפסו בראש ספר עלים לתרופה. "גם יראה להודיע לי מעסק לימודו כמה דפי גמרא הוא לומד בכל יום כי באלה חפצתי שיתמיד בלימודו וזה כל מגמותי, ושלום לבנכם הנחמד החכם ישראל לעד שיחי' ושלום" (ו' וישלח תקס"ט). "איך בענק זיך זייער נאך דער שטיפין און פרייליכקיט פון בנך ישראל לעב, פון זיין אוועק פארין איז גאר שטיל אין שטוב" (י"ב מנחם אב תקס"ט).

משרוליק הקטן צריך ללמוד איך להתפלל

בהיותו נער צעיר התבטא רבינו כי יש ללמוד מישראל'יק הקטן איך להתפלל, וכה מספר מוהרנ"ת זי"ע (חיי מוהר"ן תלט): בראש השנה האחרון בשנת תקע"א היה אצלו נכדו החכם כמר ישראל בן חתנו הנגיד מורינו ר' יצחק אייזיק מקרימנטשאק, והיה עדיין נער קטן בן שלש או ארבע שנים. ורבינו ז"ל היה כבד עליו החולאת שלו כי היה סמוך להסתלקותו. ענה ואמר לנכדו הנ"ל, ישראל התפלל עלי להשם יתברך שאשוב לבריאותי, השיב תן לי הזייגיריל [שעון] שלך ואתפלל עליך. ענה רבנו זכרונו לברכה הראיתם שכבר הוא "גוטער יוד" [כנוי לאדמו"ר] כי מצוה שאתן לו חפץ בשביל שיתפלל, ונתן לו. ולקח הנער הזייגיריל והלך לו ואמר בזה הלשון: "גאט גאט לאז דער זיידע זיין גיזונד" [ה' ה' הנח שסבא יהיה בריא], והתחילו לשחק העומדים שם. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר כך צריכין לבקש מהשם יתברך, וכי איך מתפללין להשם יתברך בענין אחר. כלומר שכך עיקר התפלה להשם יתברך בפשיטות גמור כתינוק לפני אביו, כאשר ידבר איש אל רעהו".

 

שמחת בית צדיקים

במשך השנים עלה ונתעלה מדרגה לדרגה עד שבהגיעו לפרקו בחר בו הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע כחתן לבתו, החתונה התקיימה בטשערנאביל בחצר קדשו של הסבא המגיד הקדוש רבי מרדכי זי"ע. המוני חסידים מרחוק ומקרוב נהרו להשתתף בשמחת בית צדיקים ולחזות בנועם פני הצדיק הישיש מזקני צדיקי הדור בעת שמחת נישואי נכדתו, מה גם בשמחה אשר קדושי עליון יגיעו משמי מרומים להשתתף בשמחת צאצאיהם, הלא המה סבו רבינו הקדוש מוהר"ן מברסלב, יחד עם גדולי תלמידי המגיד ממעזריטש זיע"א רבותינו הקדושים המאור עינים [אביו של רבי מרדכי מטשערנאביל], הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין [חותנו של רבי מרדכי מטשערנאביל], הרה"ק רבי גדליה מליניץ [חותנו של רבי אהרן מטשערנאביל].

בין החוגגים הרבים הגיעו כמובן המוני חסידי ברסלב להשתתף בשמחת בית רבינו, ובראשם גאון עוזנו מוהרנ"ת זי"ע, בעידנא דחדוותא שוחחו ביניהם בחביבות רבה הני תרי צדיקיא קדישא– הרה"ק מהר"ם זי"ע ומורינו רבי נתן זי"ע. תוך כדי שיחה שאל הרה"ק רבי מרדכי את מוהרנ"ת; "מה אומר רבכם על ענין חולי נופל?" (כי להרה"ק מטשערנאביל היה נכד שסבל ל"ע מחולי זה). ענה לו רבי נתן את דברי רבינו בלקוטי מוהר"ן סימן ר"א – "פ'זר נ'תן ל'אביונים ר"ת נ'פ'ל". נענה רבי מרדכי – שהיה כידוע בעל צדקה גדול ועסקו היה בפרנסת הנסתרים ובפדיון שבויים – והפטיר: "אויב אזוי, דארפען מיר אויף עס ניי אנהייבען צו טיילן צדקה…" (אם כך צריכים אנו מחדש להתחיל לחלק צדקה…).

חסידי ברסלב מחפשים את ה'

בעת בה התקיימה החתונה כבר היה רבי מרדכי חלוש מאד, ברם למרות זאת הצליחו כמה חסידים להידחק אל חדרו ולהגיש לו קוויטלאך (פתקאות) לפני החופה כנהוג. לאחר מכן אמר הרה"ק מטשערנאביל – כי כל הנכנסים ביקשו בקשות גשמיות, אך רק אחד מכל הנכנסים אליו בקש ברכה על רוחניות. ומי היה זה שכל מעייניו היו נתונים לרוחניות? שאל הצדיק, ועל אתר השיב: היה זה אחד מחסידי ברסלב שכתב בקוויטל את דברי הפסוק בתהילים (כה, יז) "צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני"…

 

צדיקים או חסידים?

המנהג היה בימים ההם להפסיק בין החופה לסעודת המצוה בריקודי שמחה לכבוד שמחת חתן וכלה, חסידי ברסלב שניצלו תמיד כל הזדמנות להרבות בריקודי שמחה וכפי שגילה רבינו (ליקו"מ ח"א סי' י') כי על ידי ריקודים נמתקים כל הדינים, רקדו ושמחו בהתלהבות עצומה ובדביקות נפלאה כשהם מעוררים את ההתקשרות לאור רבינו אשר נשמתו משתתפת בשמחה מגן עדן העליון, עד שקול נגינתם וריקודיהם הסוערים הדהדו למרחוק.

זקינה של הכלה המגיד הקדוש מטשערנאביל זי"ע,בא בימים היה כבר אז, ומפאת חולשת גופו הטהור פנה לאחר החופה לחדרו כדי לנוח ולהחליף כח, אך קולות הריקוד של חסידי ברסלב שהרעידו את הסביבה כולה חדרו לחדרו של אותו צדיק, הוא קם ממיטתו, עמד על יד הדלת והתבונן בחסידים הקדושים המשתעשעים בשעשועי אהבה ודביקות בריקודי השמחה, ולפתע קרא בקול רם: "חשבתי כי חסידים של הצדיק הם הרוקדים, ולבסוף הנני נוכח כי הם צדיקים עצמם!".

 

הבהלה של המאור עינים

התקשרות השידוכים בין חצרות הקודש ברסלב וטשערנאביל היתה אך טבעית לאור ההערצה העמוקה והקירבה המיוחדת בין אבות שושלת טשערנאביל המאור עינים הקדוש זיע"א ובנו המגיד הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א לבין רבינו מוהר"ן ומוהרנ"ת זיע"א.

עוד בהיות רבינו נער צעיר נחרד למראהו המאור עינים זיע"א וכלשון שיחות הר"ן (אות קסח): והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע, ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז, ואמר שמה שנאמר (שמות כ יז): "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין בחוש אצלו.

המגיד מטשערנוביל רוצה לקנות חלק במוהרנ"ת

העיר ברסלב היתה אחת מהערים שבתחום מגידותו של המגיד הקדוש מטשערנאביל, והוא נסע אליה מדי פעם כדי לעורר את ציבור תושבי העיר. פעם בבואו העירה התחיל את דרשתו באמרו כדברים האלה; חכמינו ז"ל אומרים "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים ועונים, עליהם הכתוב אומר – ואוהביו כצאת השמש בגבורתו." והנה מה יעשה איש אשר כמוני שבכל מקום בואי רוחשים לי אך ורק כבוד מבלי לבזות אותי כלל, ואיך אזכה לכל הטובה האמורה לשומע בזיונו ואינו משיב. ובכן – המשיך המגיד – כאן בעיר הזאת דר אדם הסובל תמיד שפיכות דמים ובזיונות, במידה גדושה מכל העולם – והוא שותק על בזיונו (כוונתו היתה על מוהרנ"ת), על כן "לאמיר זיך איינקויפן אין אים", [ביטוי כעין  – אני רוצה להיות חלק ממנו]. וביקש להביא איזה ספר ממנו, ומיד רץ ר' שלמה ראובן זלאטע'ס (מאנ"ש תושבי ברסלב) והביא לו את הספר "ליקוטי תפילות" והרה"ק מטשענאביל שילם סכום גדול עבורו (יש גירסא האומרת כי היה זי מטבע בסך רובל, שערכו היה פי עשרים משווי מחיר הספר.) וחזר ואמר: "איך וויל זיך איינקויפן אין די מענטשן!"… [אקנה לעצמי חלק באדם זה!].

 

הסגולה של המגיד מטשערנאביל להינצל מהיצה"ר – ליקוטי מוהר"ן

כ"ק מרן האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א מספר (קונטרס דברי תורה, כסלו תשע"ב) כי אברך אחד נכנס אל רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א ושפך מר שיחו על יסורי היצר הרע הלוחם בו וממרר את חייו, הורה לו המגיד כי העצה היחידה היא לדבוק באור תורת הבעל שם טוב הקדוש ולהתעסק בקביעות בספרי הצדיקים. לפי המסורת שנתקבלה איש מפי איש הורה המגיד הקדוש לאותו אברך לקחת את הליקוטי מוהר"ן. וכמובא בשש"צ (מערכת טשערנאביל אות ג) כי פעם אחת נכנס אברך  אל הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א, ושח לפניו מצוקת נפשו אשר הוא סובל מאד מחטאת נעורים. ונתן לו כמה וכמה עצות ועל כולם טען לו כי עשאן ולא הועילו. לבסוף הציע לו ללמוד כל לילה בספה"ק 'ליקוטי מוהר"ן', בהטעימו – "למרות שיפריעוך מכך ויצרו לך". וכן עשה הלה – והועיל לו.

 

המגיד מטשערנאביל לוקח עמו תמיד את הליקוטי מוהר"ן גם בדרכים

חמיו של רבי איצלי מעיר הייסין, היה מחסידיו הנלהבים של הרה"ק מהר"ם מטשערנאביל. בעת שלקחו כחתן לבתו, לא ידע הוא כי ר' איצלי נמנה על חסידי רבינו, ברם לאחר נישואיו הבחין כי הוא הוגה ב'ליקוטי מוהר"ן'. הדבר הסב לו צער, והוא החל להצר לחתנו – עד שהגיעו הדברים לידי כך שר' איצלי בא אליו בהצעה כי מוכן הוא לתת גט לזוגתו וחסל!. או-אז החל חמיו לשכנע את בתו – שתתרצה לקבל מבעלה גט, אך היא בשלה: "איני חפצה להתגרש מאברך יקר ערך כמותו, כי בעל כזה לא אמצא שוב…". לבסוף הסכימו הם, כי כאשר יבוא רבם הקדוש המגיד מטשערנאביל לעיר הייסין – כמנהגו מדי שנה בשנה – ישטחו לפניו את טענותיהם וכל אשר יאמר להם יעשו. משהגיע רבי מרדכי לעיירה נכנס אליו חותנו של ר' איצלי הייסינר עם קוויטל ופדיון כנהוג, ובגוף הקוויטל בא בקובלנא; "כי חתנו – שלקחו זה לאחרונה – לומד בספר 'ליקוטי מוהר"ן' ". משהביט הרה"ק מטשערנאביל בקוויטל קרא הוא למשמשו; "חלאוונע, [כך היה כינויו של השמש, הוא עוד היה שמש אצל השפאלער זיידע זי"ע, והאריך ימים וזכה לשמש בקודש גם אצל הרה"ק ר' יוחנן מרחמסטריווקא זי"ע] תן נא לי את ה"ליקוטי מוהר"ן" הנמצא עימנו!"…" ולאחר מכן אמר לחסידו המשתומם בהקפדה; "הן לי יש כמה וכמה שיעורים בבית, וכן יש לי שיעורים שאיני יכול לוותר עליהם גם בעת המצאי בדרך לרגל נסיעותי, והספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' הוא אחד מהספרים שאני מעיין בהם גם בנסיעתי, ואתה מתאונן שחתנך לומד בו?!"…

 

המגיד מטשערנאביל עושה שלום בשמים בין רבינו מוהר"ן והסבא משפאלי

בהקדמת הספר הקדוש שארית ישראל להרה"ק רבי ישראל דב בער מווילעדניק זי"ע – תלמידו המובהק של המגיד הק' מהר"ם מטשערנאביל – מובא שסיפר בזה"ל: "פעם אחת לבש [רבו מטשערנאביל] את הזיפיצר [מלבוש עליון] שהיה לו מהסבא דשפאלי ואזור (גארטל) שהיה לו מהרב ר' נחמן מברסלוב, ואמר שעשה שלום בעולם העליון ביניהם". בגירסא אחרת מספר הרה"ח הישיש רבי יהודה לייב סלאנים שליט"א ששמע מאביו כ"ק מרן אדמו"ר הרמ"ח מסלאנים זי"ע שהיה הטוליפ [מעיל פרווה] של השפאלער זיידע, ומטה הכסף [זילבערנעם שטעקן] של רבי נחמן ברסלב'ר.

 

ברסלב בחצר המגיד מטריסק

הגה"צ ר' אפרים גולדשטיין זצ"ל מקרעשב, זכה עוד להיות בילדותו (עד גיל תשע בערך) בצל קורתו של המגיד הקדוש מטריסק זי"ע בנו של הרה"ק מהר"מ מטשערנאביל זי"ע ולאחר מכן דבק מאד בבנו בבנו הרה"ק ר' מרדכי מקאזמיר. לעת זקנותו (הוא היה זקן מופלג, וזכה לאריכות ימים מברכת הרה"ק מטריסק) שמע ממנו אחד מנכדיו דברים בשבח ספרי רבינו ותלמידיו, מששמע הנכד את הדברים מפי זקנו שהיה דבוק בלב ונפש לבית טשערנאביל, הביט בו בתדהמה ושאל; "הכי לא היה אצלכם התנגדות על ברסלב?!" – הטיל בו סבו ר' אפרים מבט חריף, ואמר לו בקול שקט; "אין טשערנאביל, האב איך קיינמאל נישט געהערט קיין התנגדות אויף ברסלב". [בטשערנאביל אף פעם לא שמעתי התנגדות על ברסלב].

 

יסודות חסידות ברסלב במשנת צדיקי טשערנאביל

ההערצה המיוחדת ששררה בין חצרות ברסלב וטשערנאביל נבעה כאמור לא רק מחמת הקירבה הגיאוגרפית, מהעובדה שהעיר ברסלב נמנית בין עיירות מגידותו של המגיד הקדוש רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א, אלא יותר מכך היתה הקירבה הרוחנית  מאחר שהרבה ממנהגי היסוד של חסידי ברסלב שנהרו לאור של רבינו, היו מקודשים מאד בעיני חסידי בית טשערנאביל לאחר שצדיקי בית טשערנאביל הרבו לעורר על יסודות אלו.

אנו מוצאים כמה יסודות שרבינו השריש בקרבנו, ובעוד אשר במחוזות אחרים היו כאלו שזלזלו להנהגות אלו, הרי שבהדרכותיהם של צדיקי בית טשערנאביל אנו דווקא מוצאים מפורש את ההנהגות האלו, ומחמת קוצר הגליון נסתפק בכמה דוגמאות [ועוד חזון למועד להרחיב בזה בע"ה]:

  • התבודדות –  "ליישב עצמו שעה אחת ביום במקום מיוחד" (ליקו"מ ח"א סי' נב, שיחות הר"ן סי' מז).  "יתבודד כל יום שעה אחת בחדר מיוחד". (ליקוטי תורה לרבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א הדרכות, הדרכה ו. הנהגות אות ה).
  • צדיק –"הכלל והיסוד והעיקר שהכל תלוי בו לקשר עצמו אל הצדיק" (ליקו"מ ח"א סי' קכג). רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א אמר כי יסוד ושורש הכל הוא ההתקשרות לצדיק בלי התקשרות לצדיק גם אם יחיה אלף שנה לא ידבק בידו מאומה. (כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א, מילין קדישין תולדות תשס"ה).
  • כח הצדיק – הסומך על כח הצדיק אין נחשב אצלו נפילה כלל. "כל זמן שמקושר לצדיק אין זה נחשב נפילה כי הוא יורד ללקט אבנים טובות ומרגליות" (ליקוטי הלכות ברכת הריח הלכה ד אות מו). "על ידי הצדיק אשר נפשו קשורה בו אף אם יפול הנופל מחמת המציק וישב ממנו שבי, לא ירפה והיה כלא היה" (מכתב קודש מרבי אהרן מטשערנאביל זיע"א מאורי אור עמ' ש).
  • האם התקשרות לצדיקים הוא דווקא לצדיק שחי בעולם הזה – "כשמחפש ומבקש הצדיק לאחר הסתלקותו זוכה ביותר ויותר להתקשר אליו ולהמשיך רוח הקודש של הצדיק" (ליקוטי הלכות גביית חוב מיתומים הלכה ג) "לאחר שנסתלק הרה"ק ר"מ מראחמיסטריווקא התגלה בחלום לתלמידו ואמר: וואס מיינסטו הייסט התקשרות גוף בגוף, א ריכטיגע התקשרות מיינט נשמה בנשמה, ולכן זה שייך ביותר לאחר הסתלקות הצדיק" (ילקוט מאורי אור שיכון סקווירא עמ' רסב).
  • חצות – "עיקר עבודת איש הישראלי לקום בחצות" (ליקו"מ סז, שיחות הר"ן ש"א). זקיני הקדוש מטשערנאביל זיע"א נתן הדרכה לחסידיו שהסתופפו בצילו כי עיקר התיקון ועבודת האיש הישראלי שצריך לקום בחצות לבכות על חורבן בית המקדש (כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א, קונטרס דברות קודש פרשת אמור תשס"ז).
  • אנחה – "על ידי אנחה אחת נפסק מחבל הטומאה ונתקשר בקדושה" (ליקו"מ ח"א קט, ועי' סי' ח', סי' כב). "מי שאינו מאמין שבאנחה אחת מיד הקב"ה מקבלו אל הקדושה הרי זה אפיקורס" (בית אברהם יוכ"פ עמ' רי"א בשם רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א).
  • אמירות – "בלימוד אין צריך כי אם אמירה בלבד" (שיחה ע"ו). המגיד הקדוש מטשערנאביל אמר "טוב מעט בכוונה" איך זוכים לזה, רק על ידי שמרבים באמירות הרבה אף בלי הבנה "מהרבות שלא בכוונה". (כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א, קונטרס דברי תורה נח תשמ"ט).
  • לא תהא מוחלפת – "דבר אחד מדברי תורתו הקדושה של הבעל שם טוב הקדוש לא יתבטל לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד" (לקוטי הלכות סימני בהמה וחיה טהורה ד אות ו). "מקובלני מאבותי הקדושים כי ספרי היראה היו קודש קודשים לדורם אבל ספרי תלמידי הבעש"ט הקדוש נכתבו לדורי דורות לעולם ועד ולא תמצא דרך להיפטר מהיצר הרע אם לא תלמוד ספרי החסידות. (רבי אהרן מטשערנאביל זיע"א, ילקוט מאורי אור עמ' רעז).

אשרינו מה טוב חלקנו שאנו זוכים לצעוד בדרך הצדיקים האמיתיים לקיום תורת הבעל שם טוב הקדוש לעובדא למעשה, וזאת התורה לא תהא מוחלפת להחיותנו לנצח נצחים.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *