2224444

שיחת הכנה ליום הכיפורים

'עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית' במילים הללו אנו  מתחילים שנה חדשה, בשעה שאנו ניגשים באימה להמליך את השי"ת, מלך חי וקיים, בפסוקי מלכויות זכרונות ושופרות, ומבקשים שיעלה זכרוננו לרצון להיחתם בספר חיים טובים, ובמילים אלו אנו חותמים את התפילה בכל יום.

אכן, כמה עלינו לשבח ולהודות על כך שזכינו ב"ה להיות בכלל ישראל המתקבצים בתפילה ויודעים להתעורר בקול שופר ביום הזכרון,  לתת גדולה שבח והדיה על שזכינו להיות בכלל הקיבוץ הקדוש של רבינו ז"ל בראש השנה. להתחדש באור פני מלך חיים, לקבל לב טהור לעבודת השי"ת לב מלא אמונה ברורה ויראת שמים, יחד עם שמחה וחיות, כדי שנזכה בכל יום של השנה החדשה לעסוק בתורה תפיל הוהעבודת השם בחיות ושמחה זו,  וכמה ראוי לשבח ולהודות על היום הקדוש הבא לקראתנו, יום שהוא שורש התשובה והסליחה יום שעיצומו מכפר, יום בו נזכה למה שאנו מקווים לראות מהרה בתפארת תכלית תשוקתנו לחדש את ימינו ולהתלבן כצמר וכשלג בהגלות עלינו שפע הרחמים הסליחה המחילה והכפרה לטהר ליבנו לעודת השם באמת.

עשרת ימי תשובה

זכינו ב"ה להיות אצל רביה"ק בראש השנה. כעת בימי עשרת ימי תשובה, אנו מתחילים מחדש ללכת בדרכי חיים כאשר מתעוררים  לתשובה להיות בכלל המקבלים תוכחה ודבר אמת לשים על לב מה עלינו לזכות כדי לשוב להשי"ת, מתוך אימת הדין זכה  כל אדם להבין על מה יש להתחרט  ומה יש לעזוב, ועכשיו אנו מרבים בתפילה וצועקים להשי"ת לקיים 'דרשו את ה' בהמצאו', כאשר בימים אלו כל ישראל מתעוררים והכל אוחזים בדרך החיים כדי  למצוא קביעות והתחדשות בדרכי השם.

כולנו מבקשים לזכות לקדושת עשרת ימי תשובה. אולם, ראה זה פלא שגם בימים קדושים אלה שייך שיש קרירות  ומניעות, לזאת עכשיו עלינו לבקש ולחפש מחדש בדברי רבינו את העצה והדרך לזכות למה שכל אחד יכול לזכות אם ישמע ויקבל עצת אמת.

דרך תשובה

הבא ונראה כלל סדר הכניסה לעבודת השם כלל דרך התשובה של כל אחד בכלליות, הרי כלל ההתדבקות בעבודת השם וההתמדה בחשבון הנפש ותשובה זאת מה שקיבלנו מהרב"י זאת חלקינו ודרכנו בכל יום ויום, ואנו זוכים להיות קרוב להשי"ת בכל יום ע"י התבודדות ותשובה והכל בשמחה וחיות, בדרך שכל אחד יכול להצליח בזה ע"י התחזקות ודרכי עצת  רביז"ל, אשר הם מוכרחים מאד

הרי ידוע שכאשר האדם מתחיל להתגבר בתשובה מאיזה מקום שהוא נמצא, זאת הרי כי זכה להבין חסרונו ועצם ההכרח לשוב, ולפי מה שמבין זאת וגם מאמין בכח התשובה ורצה להתקרב להשי"ת יתגבר בחרטה ווידוי וגם יצעק להשים ויתפלל, כמבואר בדברי הרמב"ם בהל' תשובה שמדרכי השב להיות צועק להשי"ת וכו', כאשר רביז"ל מחיה נפשינו ללכת בדרך זה לזעוק ולצעוק להשי"ת תמיד בתפילה והתבודדות אשר שם נמצא הטהרה והקרבה להשי"ת, והרי אחר שנכנס הנפש בראשית דרכי התשובה, מה ההמשך יש שאינו יודע כלל על מה יש לשוב עוד וכו' וגם אם יודע חסר התעוררות ההבנה וכו' ונדמה לו שכל דברי הווידוים משפה ולחוץ בלי כוונה ובלי אמת , ואינו שייך לצעוק הרי אינו יודע כלל על מה, הרי כבר זכה לשוב מכל חטא גמור, ושאר הענינים אשר רגיל בהם אינו יודע איך שייך להתקדם, ואם עוד לא זכה לצאת וכו' איך יתגבר ללחום עוד ועוד לעשות את שלו עד שיזכה, וגם מי שזוכה להתגבר בכמה ענינים הרי יש כמה ספיקות בכל ענין וגם כמה מניעות שאין מניחים לו להוציא לפועל כל מה שרוצה אפילו במעשה מכל שכן במחשבה וריעותא דליבא, ועד עובר עליו בשוגג מה שעובר וכו'.

וגם מי שזוכה להתגבר בהרבה דברים כמה שזכה בעז"ה, הרי עיקר התשובה הוא להיות קרוב להשי"ת לתקן האמונה במציאות השם, לקבל דעת אור התורה, לזכור האמונה במציאות השם שיביא בכל עת להתחדשות התדבקות המחשבה בגדולתו ורוממתו ית"ש, ובכל עת של קיום מצוה ידע מציאות המעשה והדיבור לפני השם ביראת הלב, כאשר יתגבר לזכור זאת בהתחדשות גם בכל עת,  כי עיקר התורה הוא הדעת והאמונה בהשי"ת ודרכי העבודה שנעים על ידי זה, שהוא הקביעות ביראת השם טהורה שמביא לקדושה ושימת לב לכל מה שעושה בדרך של קבלת עול ואמונה, שזאת  תכלית התשובה, וגם כל מי שמתחיל להכנס לתשובה עיקר כניסתו הוא לשערי האמונה וההתקרבות להשי"ת, שמתדבק ברצון וחשק להיות כרצון השם שהוא מציאות האמונה והאמת אשר יש לו להגיע, והרי כל זאת אנו יודעים ולומדים בכל עת מחדש לאור דברי רביז"ל, אבל בלי זאת הרי גם כל נפש אמיתי ישר וטוב אשר זוכה להתגבר בתורה הוא ירגיש שעליו להתעורר למצור דרך תשובה כאשר בכל עת יתעורר להבין על מה  וירגיש בעצמו חרטה גדולה כי יראה בעניו אמיתת דברי הצדיקים ולבבו יבין ושב, וכאשר זאת מה שעובר על כל במציאות חסרון ההתעוררות לתשובה מתוך הספיקות ומניעות ומה שאינו יודע מה לעשות ועל מה לשוב וכו' ככל הנ"ל איך זה שייך בכל אחד בדרל אחרת, וכל זה הרי גורם הקרירות שאינו יכו לחיות ימים של חיים חדשים להיות קרבו להשית ,  ועי"ז יש שעובר ככל מה שעובר והלב נרדם וישן, יש שאינו מבין איך יזכה לצאת ממה שעובר עליו לבא לישוב  הדעת ואיזה קרבה להשם לחדש ימיו כבראשונה, מתי אזכה ואיך שייך ששכבר אתעורר,   ולעת עתה עובר עליו מה שעובר מאד מאד, ואינו יודע עצה ודרך.

והרי לזאת עלינו להתעורר תמיד להבין שיש מי שפותח לנו שערי תשובה תמיד, ועל זאת עלינו לשבח וכו' נבונןן על מה שרביז"ל עושה איתנו ומכניס אותנו לתוך דרכי התשובה, רק ע"פ דרך התשובה המואר במאמר קרא את יהושוע (לקו"מ סי' ו')   שעיקר דרך התשובה הוא להיות בקי ברצוא ובקי בשוב, לקבל דרכי הבקיאות של התחזקות ואחיזה במה שיכולים לאחוז, להיות קרוב להשי"ת ע"י כל נקודה של טוב וכו', ככל מה שמתגלה בענין זה, וכן לקלב דרכי העבודה דרכי הביקאות ברצוא שי לזכות להתגבר בעבודת השם ולבא לאמונה וקרבת השם, ועוכל לעסוק תמיד בתשובה שהוא ישמע בזינו ידום וישתוק , כארש עושה תמיד תשובה על תשובה כי יש לשוב על מה ששאינו מבין ואינו משיג מה שי לו להבין ולהשיג מציאות השם וכו' אשר שם עיקר ההתעוררות והתגלות כבוד האלקי וכו', הזכרנו כלל המאמר והוא מבואר במ"א והרי האו עיקר החותם שעלינו להלים ביום כיפור גמר הארבעים יום של אלול אשר משה רבינו חזר והביא הלוחות שניות והסליחה של יוכ"פ, והרי בכלל אור דברי המאמר הז אנו מוצאים איך יש רבי שאוחז בידינו ומראה לנו דרכי התשובה, ממש ברגע זו , להתחזק במה שיש, להתפלל איך שיכול, לעשות תשובה כמו שיכול אז, ולבקש להבין יותר ואז לעשות תשובה על תשובה,  הרי יש מי שאוחז בידינו  ומעביר אותנו בגר הצר הזה של המניעות והעיכובים וכל הבלבולים אשר עוברים על הכלככל הנ"ל,  להביא נפשנו לארץ החיים, כי הוא המנהיג הרחמן שמרחם על כל מציאות חיינו נפשינו ורוחינו וכל תכליתנו, כי כמה שיש רחמנות על מי שאין לו  מאכל והוא רעב, וכמה שיש רחמנות על בעל יסורים ר"ל, הרי עיקר הרחמנו הוא על מציאות החיים של נלד לריק ובהלה וכל ימינו יעברו בצער ויגון ח"ו כאשר עוברים הימים במה שעוברים ואין עצה, להכנס לדרכי התשובה ע"י כל הנ"ל ומה שדומה לזה, וכאשר האדם מגביה ליבו ואינו חושש להתעורר וכו' וכו', והנה יש רב"י ושייך ללמוד ולקבל בכל יום ויום דרך ההליכה להיות קרוב להשי"ת בדרכי תשובה וכל זאת בחיות ושמחה.

כי כאשר יסוד נפש האדם נבנה ע"י תשובה ועלינו להתעורר בכל יום מחדש לשוב להשי"ת , הרי זה השער  להשם אשר בו נכנסים לבחור בחיים, ומשם מתחילים לחיות בכל יום חיות חדש של אדם שנברא לגלות כבוד מלכות שמים בעולם, אשר בשבילו נברא הכל, לתקן עולם במלכות השם, ובז לגיל לשמוח כל היום בכל ברכה ובכל דיבור ודיבור של תפילה , כאשר מבין עד היכן מגיעים הדברים ומה פועל ועשה, וכאשר מתמיד בתורה שבכל לימו דולימוד מתקן ובונה ועשה נחת רוח להשי"ת, וזאת כל חחיינו ואורך ימנו לעסוק בעבודת השם בשמחה, כארש גם כל מה שעובר עלינו בצרכי הפרנסה וכל מה שהולך כסדר ושלא כסדר בכל דבר יש דרך להעלות חן ונחת רוח לפני השם, לחיות בתוך ים של אמונה ובחון, ולקום תמיד מכל מה שנופל  לחדש ימיו לחיות  הנורא של החשק לעשות נחת רוח לפני השי"ת, לכסוף ולהשתוקק לזכות להתדבק בהשי"ת בדעת באור התורה של רבינו לבא למחשבה נכונה ודרכי העבודה אשר יש בכל בר, ובכל זאת לא ליפול כלל גם כאשר אינו יכול לעשות כלל כאשר זאת מציאות עבודתינו בכל יום ויום לעבוד לפני השם בשמחה וטוב לבב בתורה ועבודה בהתחזקות אמונה ובטחון תמיד, כאשר השער להכנס לחיי הוא מציאות התשובה בכל יום אשר נפתח בפתיחת השנה  ע"י שזכינו להיות אצל הרבי שאוחז בידינו ופותח לנו פשיטת יד ימין לקבל שבים, ואנו מתחזקים בזה מאד בעשרת ימי תשובה.

והרי מציאות העצות של רבינו ידועים הם, כאשר דבריו הקדושים נמצאים בידינו , אבל בכל שנה ושנה עלינו להתחדש לזכות לקלב את מציאותההתחדשות אשר מקדם ומוליך כל אחד ממקומו עוד צעד ועוד צעד, להבין היטיב איך להתחזק בכל פרט ופרט של כל ענין וענין שעובר עליו בגשמי ורוחני, למצוא אותו עצה והארת דעת אשר מוכרח לנפשו לזכות לשמוע ולקלב הארת הדעת שיש בדברי ריבנו במאמר של תורותיו הנורואת ללכת בזה ולקבל מה שמשפיע עלינו מציאות הדעת ומה שי להתקדם לבא למה שיש לבא, והרי כאשר בר"ה נכנסים לדרכי התשובה להתחיל לקלב עול תורה ואמונה, ובעשרת ימי תשובה אנו מתחילים להפנים ולקבל הדברים גם כאשר י שמניעות רבות מאד, ביום כיפורים נמצא הסליחה והלבנוניות שמזכה אותנו להתקשר לארו רבינו לאור התורה באמת לקלב אור דבריו הקדושים כראוי (כמובן  לקו"מ סי כ"ב שבחי' החותם הוא שנחתם בתוך התורה) , כאשר לכל אחד יש מצב ומציאות אחרת אשר, אולי יזכה שאור של אמת יאיר לו במקומו הכל יהיה אחרת אצלו יהיה בו חיות ושמחה נוראה, והצלחה בתורה ותפילה, כאשר יחתם לחיים טובים ברכה ושלום ופרנסה טובה וכל ישועה, כי בום כיפור נמצא החותם שאנו מתדבקים בחלקינו בתורה באור הדעת לעבוד את השם בשמחה ע"י התחדשות הארת ארו התשובה אור התורה שזוכים בו כל ישיראל ע"י סליחה ומחילה ועיצומו של יום.

ולזאת  עד  כמה עלינו להתחכם ולהתעורר בעשרת ימי תשובה וביום כיפורים ללכת בדרכי העצה האלו, להיות בקי בדרכי ההתחזקות בקי בשוב ולהתעורר לעבור כל המניעות להתחזר בכל פעם מחדש מכל ירידה ועיכוב, מכל שכחה וחשכות להתחדש לאמונה ורצון, לזכור ולדעת למה יש להגיע לקדושה ודביקות שמתוך זה יתעורר, איפה אני בעולם וכו', ולקיים דרשו את השם ע"י מה שיכול וגם אם אינו יכול, יכול לקיים כפשוטו קראוהו לקרא להשם ולזעוק בפשיטות, כאשר יש לדייק ולהבין פשטות פירוש פסוק זה, שחז"ל מראים שבעשרה ימים אלו יש כח מיוחד למצא ולהיות קרבו להשם, אם נדרוש ונקרא,  כי זאת הרי יכולים, לדרוש ברצון ולא להתיאש ולקרא להשם בדבור אפילו בלי לב, ועיז נפעל כלים לקלב הסליחה וכח קדושת יום כיפור, לפעול בקשת סלח נא ולקלב הארת המקיפין החדשים (לקו"ת סי 'ז) , כאשר גם ביום כיפור עבודתנו הוא בפשטות להרבות בתפילות בצום וגם בוידוי עוד ועוד פעם, ובזה עולים לשורש הרצון והרחמים בתכלית המעלה, , שזה בחי תשובה ותשובה על תשובה, שעליו שורה כבוד אלקי וכו', והכל עומד על מה שעומדים להתחדש נגד מה שדייקא בימים אלו יש שהייאוש והקרירות מאיימים להשתלט על הנפש ולגרום לנו לאבד את קדושת הימים הללו. לזאת כמה עלינו להתחדש  ללכת בדרכים הקדושות שהנחיל לנו רבינו, דייקט בימים אלה, ולבקש לזכות להתחדשות ההתקרבות ע"י החותם של יום כיפור, להתחיל להתדבק בארו אמת ללמוד ולזכור העצות שיכול לזכור, ולשים על לב תמיד עצת אמת מיד וכו' להתגבר נגד כל מה שרוצה להפיל ולבלבל לזכות לתורה עבודת השם באמת, ולהיות דבורר בהשי"ת בארו דברי ריבנו , כאשר משים על לב ומקבל תמיד מדברי ריבנו כח חדש לעבור על כל מניעה ועיכוב להבין דרכי תשובה, וכח לרומן הדעת למציאות דרכי העבודה ששייכים לו  באור האמונה והדעת, כאשר כל אחד יכול לארו בכל מאמר וענין יכולים לבא להבנה חדשה ללב חדש ולזכור להתעורר מאד, וגם אם אינו יכול הרי יתגבר להרבות בצעקה להשי"ת בתמימות  למצוא את דרכי בעבודת ה' לאור דברי רבינו ז"ל, למצוא התחדשות האמונה והדעת.

וכאשר אנו שוברים המניעות ימים אלו כך נזכה לשבר כל מנעיות תמיד, כי עיקר הנסיון אשר עיקר הנסיון ש להאדם תמיד הוא בהמ שאינו יכו להתקדם אחרי שהתחיל וכו' כך עיקר התחלת העבודה של כל שנה הוא בעשרת ימי תשובה, להתגבר על מניעות העצומות למצוא דרך  להתחדש ולהתחזק לפרש שיחתו לפני השם על כל מה שנעשה לבטל כל ספק ועיכוב ולהפכו לעבודת השם ע"י תוקף הרצון ומציאות העצות של רבינו שמתדבר בכל נקודה של טוב ואינו מניח את עצמו ליפול משום דבר רק עושה מה שיכול , ומפרש שיחתו לתקן כל מה שנמנע ממנו וכו', וממשיך לעשות תשובה על תשובה ואינו מפסיק כלל מכל מה שעוד לא עלה יפה וכו' כאשר רביז"ל מגלה בזה לימודים עמוקים ובהם יש להיות בקי ולעורר זכרונם בעשרת ימי תשובה, כי זאת ידוע שגם בימים הקדושים הללו, המניעות אינן פוסקות. ולזאת זאת עיקר הזמן של ההתקרבות והקשר לדברי רבינו  יותר מכל זמן אחר, אין מנוס מלהחזיק בדרכי ההתחזקות, ולקבל בלב שמכל מקום אליו ניזרק וניפול, נשוב תמיד אליו ית', ואין להסתיר דבר אמת רק לגביה הדעת לתכלית יקון המוח בארו התגלות כבוד השם ומה שרוצה לקלב מרבינו אור האמונה והדעת לפי מדרגתו, שזה עיקר תיקון הכלי תיקון המוחין שנעה ע"י הלבנוניות של תיקון הסליחה שביום כיפורים אשר בו מתחדש הפש לקבל ולהפנים אור הדעת והאמונה לחיות חיים טובים באמת.

אכן בכדי שנזכה להכין את נפשינו כראוי ליום קדוש ונורא זה, ונזכה להדבק אז בשורש הרצון והקדושה. לזאת עובר מה שעובר בימים אלו כדי שנזכה להתחיל מחדש לדרוש את השם לדעת שהשי"ת נמצא ממש ושומע ומאזין ככל מה שרבינו מלמד ומעורר, ולדעת שיכולים לקרוא להשי"ת כי קרוב הוא לכל קוראיו תמיד ככל מה שקבלנו , לזאת מן הראוי להתחיל עכשיו בעשרת ימי תשובה, לקבל מרביה"ק את דרכי התשובה, כך נזכה לבא ליום הכיפורים הכנה של התחלה בהליכה בדרכי תשובה מתוך דרישה ובקשה לזכות לפעול  'סלח נא', כדי לזכות לעיצומו של יום הנורא שהוא מקור ושורש התשובה הוא השער להשם שדרכו אנו חוזרים להיכנס לשום ושלוה להיות קרובים להשי"ת ולהחתם לחיים טובים.

כי באמת האדם מתקדם תמיד ועולה, ובכל שנה הוא עומד במקום אחר לגמרי.ונעשה נחת רוח גדול למעלה מכל רצון והתעוררות,  ומה שאיננו רואים זאת, זהו בדיוק הנסיון וזאת הנסיון שלנו בימים קדושים אלו. לכן עלינו להתעורר מאד להתקשר לאור רביה"ק מחדש ולהמשיך עלינו את אור הדעת ולהתחדש בדרכי האמת. לדעת , עוצם החשיבות של כל נקודה של רצון וכל אנחה וזעקה, והעיקר  הוא להיזהר מאד ממחשבות כל צד של יאוש אפילו לרגע קט, רק ללחום בכל רעיון רע שאומר 'מה יועילו לי קדושת הימים הללו, הרי נשארתי אותו דבר, ואינני משתנה', כי המלחמה במחשבות אלו הוא עיקר הדרישה למצוא את השם, וזאת עיקר הנחת  לפני השם כאשר מתגבר כמה שצריך להתגבר נגד הריחוק ומה שנדמה שאין דרך להתקדם כי נראה כאלו הכל עמום ולוט בערפל של ספק וסתמיות, בזה נמצא עצת רבינו שמשנים המצב הזה, ע"י התבודדות , ע"י התחזקות הרצון והכיסופין להתחדש, ע"י ההתדבקות באור דברי רביז"ל ללכת אם דבה"ק לראות ולהבין וללכת בדרך חיים, בהתחדשות בתורה ותפילה מתוך אמונה ודעת שזאת כלל העבודה, אז לא ישאל על מה יש לשוב הרי אינו רואה כלל מה יש לעשות וכו', אלא יבין וידע היטיב על מה יש לשוב ועד היכן יש לשוב, כי כל חייו תלוים על נקודה של התחלה, וקרבה להשי"ת בתמימות אמיתי, ואת נעלם בכל עת , גם בימי תשובה, והכל רק  כדי שבידינו יהיה הזכות של התעוררות החיפוש והבקשה מתוך חושך זה, ומתוך מה שאנו משברים הגבורה וההסתרה הזו ובונים קבלת עול מלכות שמים בימי התשובה, כאשר זאת בכוחינו כי הרי זכינו לשבר עיקר הדין והגבורה הקשה ע"י ההתקשרות לרבינו ז"ל בראש השנה ונכנסנו להיות חלק ממלכות השם, עי"ז נזכה לחותם החיים ביום כיפור שיפתחו לנו שערי תשובה והתקרובת להשי"ת לכל השנה כולה לחיות חיים טובים אמיתיים, כי בראש השנה נברא העולם,  ואנו זוכים להיות אלו שממליכים ומגלים את השי"ת בעולמו, זכינו להמתקת הדין  ומתגלה  בקרבנו זכרון מלכות שמים ואנו נכתבים לחיים, ביום הכיפורים זוכים אנו לגמר החתימה הטובה. בקדושת היום הזה מטהר הקב"ה את ישראל ונותן לנו חיים, ואותו המתנה שאנו צריכים באמת ללבן הדעת להגביהו לאמונה ובטחון, לצאת מכל דאגה וטרדת לב לזכות , להתדבר בתורה, ולהתפלל בכונה, לזכות להתדבק בהשי"ת באותו המידה והדרך אשר אנו צריכיך אז באמת להתקדם לקנות חלקנו בתורה שבעין אנפין נהירין דוארייתא, בכח שנה ושנה מחדש, להיות נחתמים בתוך קיום התורה בתוך מציאות של חיות ושמחה בהשם תיקון הנפש תיקון הדעת חותם הקדושה שמביא ישוב הדעת ושמחה בעבודת השם.

בשיחה זו באנו לעורר על ההתגברות לתשובה ועוצם הטוב שיכולים לזכות עי"ז, ועלינו לעורר שגם כאשר המניעות רבו מאד הרי בכל נקודה של רצון ודרישה בוודאי כבר פועלים הרבה מאד, כי השי"ת בחר בנו ונתן לנו מתנה נוראה כזאת יום אחד בשנה לסליחה ומחילה יום של רחמים גדולים וחסד שפותח שער לכל, ואשרינו אם ניכנס היטיב בפנים לתוך חותם הקודשה להחתם לחיים טובים.

 

 

יוה"כ מחיה כל הימים ומביא שמחה וחיות

נבא לטעום מדברי רבינו בענין יום כיפור , ונפתח בהמבואר בדברי רביה"ק (לקו"מ סי' קע"ט) שביום כיפור זוכים לתקן המניעות מה בחי' מחלקת שהוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו, ברוחניות או בגשמיות, וזה סגולת התענית, כמ"ש בזהר (אחרי ס"ח). "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת התענית לאכנעא לבא לאדבקא רעותא דלבא לקדשא בריך הוא', שעל ידי התענית נכנע ונחלש הלב ונתבטל כל הרצונות האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא, לאדבקא רעותא דלבא וכו'. ועל כן על ידי זה נתבטל המחלקת שהוא בחינת רצונות אחרים שלא כרצונו כמו שאמרו רז"ל 'בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך', ועל ידי התענית כבר נתבטל רצונו מפני רצון השם יתברך כנ"ל, על כן נתבטל רצון אחרים מפני רצונו, ונתבטל המחלקת ונעשה שלום כנ"ל 'מרבה צדקה מרבה שלום'. וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ראש השנה י"ח:): "צום הרביעי וצום החמישי וכו' יהיו לששון ולשמחה", כי כל יום ויום הוא בריאה, וע"י המצות והטוב מתקן וכו', אבל אם ח"ו לא זכה וכו', איזע,י מוצץ החיות, כו' ועי"ז נעשה מציאות העצבות וחסרון השמחה,

וזה שכתוב (תהלים צ): "שמחנו כימות עניתנו", 'עניתנו' לשון תענית, הינו שתהיה השמחה כימות התענית, והרי יום כיפור הוא כולל כל השנה(כי כל חיות מציאות המשכת הישות של העולם בחי' החיות של היום של כל ימות השנה נכלל ביום כיפור) שזמ"ש "גלמי ראו עיניך וכו' ימים יצרו", כל יום הוא יצירה בפני עצמו, "ולו אחד בהם" זה יום הכפורים כמו שפרש רש"י שם שהוא תענית שמחיה כל הימים, כי יום הכפורים הוא כללות כל הימים, ועליו נאמר:  "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" הינו הרצונות, כמו שכתוב בזהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו'. כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון, וזה: "בעצם היום הזה", על ידי פנימיות העצמיות של היום שהוא כלול מכל הימים, תענו וכו', ועיז מחיה כל ימות השנה כולם,

הרי מובן שכמו שעיקר עבודת היום הוא צום ותפילות , הרי מציאות העבודת הוא הכנעת כל רצון להשי"ת לרצות מאד את השם , בכלליות וכך להכנס בכל פרט ופרט שגם בזה רוצה להיות כרצון השם, שזה מציאות התובה והווידוי, והכל כדי לזכות להחיות מציאות הימים שיחה ביום כיפור חיות ושמחה גדולה שהשי"ת רוצה בו ומוחל שיהי שמחה גדולה כזה שבזה מחיה מציאות הישות ההז שמתקן ביום כיפור עד שיכול לזכות בכל יום ויום מהשנה החדבה להיות בשמחה בעבודת השם להתגבר על כל מה שמפיל מאמונה ודיבקות בהשי"ת כי מציאות החיות של הימים של עוה"ז הוא בחי מלכות שהשי"ת רצה שיהיה נסינוננות כאלו בעולם, ויש בו הרבה עצ וחסרון חיות והכל לפי מה שאדם קלקל מקודם כל ימיו וכו' ואיך יזכה לצאת מזה מציאות הדאגות והצער שמפילים מעבודת השם, הרי זאת מציאות הסליחה  שזוכים לקבל חיות וקרבה להשית, והכל ע"י בחי כימות עניתנו, היינו לפי חיבור הענינים מובן, לפי שביום כיפור מחיה ומשמח את עצמו בעוצם החסד של השם שמתקן מציאות המלכות ומעלה מעלה מעל גם מציאת הכי נמוכה שי דאגות והדינים שזה העצבות של השנה מתעלה (כידיע שזה בחי תיקון הפרצוף החמישי בחי מלכות שבמלכות המקום שאיןן שם מצות שהזמן גרמא, אין התחדשות , וזה מחדש הכל) ויש להתגבר בהשמחה ע"י רעותא דליבא כזה שמבטל כל רצון שמתעורר בליבו לרצון השם שזה בחי' העבודה של הקרבנות בחי' שחיטת הקרבן, אשר אנו מתדבקים ביום זה בעבודת הצדיקי בחי' הכה"ג  שעובד לפני ולפנים ביום זה, ואנו מתקשרים להצדיק בבחי העבודה של הכנעת וביטול כל רצון גם כאשר מתעורר הבמיות ונכמע הרצון לפני השגחת השם באמת , שאין רוים חוץ מהשגחה ושמחים בהשי"ת בכל לב, ןרןצים כל דבר רק ברך שיהייה לכבודו ית"ש שזה עיקר העבודה באת, וכולנו מתדבקים בזה בפשיטות עי התענית וכל מה שאומרים ווידוי על סדר הא"ב לתקן כל אות ורצון, וחוזרים על חטא לפרט כל רצון וענין אשר שם היה איזה רצון ומתקשרים חזרה להשי"ת, ובכל תפילה מתקרבי יותר ויותר להכלל בהשי"ת כאשר זאת פלאת קדושת היום שיונקים החמש קולות של פנימיות עולם העליון עולם הבינה, והלב מתבטלל להשית ונטהר שיה לב טהור לעבוד את השם באמת זאת קצה ענין עבודת היום ומה שנזהכ עיז לשמחה ולהכניע כל מניע, ולפעול שהכל יהיכסדר כרצונינו באמת לעבודת השם להחתם לחיים טובים .

כמובן כלל הענין שהסליחה והמחילה של יום הכיפורים מפסיקה מאיתנו את יניקת הרע וכל כוחות הקטרוג  כי כל המניעות שיש לאדם הם בעצם מחלוקת שהמציאות חולקת על האדם ולא מניחה לו ללכת בדרכי העבודה. כמו כן יש שהנפש חסרה את כח השמחה, ואין לאדם כח לבא לחיות ושמחת המצוות כראוי. ביום הכיפורים טמון הכח המסוגל לרומם את האדם לאור השלום ולדרכי השמחה. כי הסיבה לכל הנפילות הללו, הוא  'נפילת הימים'. בכל יום יש לאדם שפע מיוחד לאותו היום, על האדם להמשיך ולהרבות את השפע הזה ע"י תורה ומצוות. בשעה שאין האדם ממשיך את השפע, ועוד נכשל חלילה, הרי הוא גורם שהרע יונק ומוצץ את לשד שארית השפע של אותו יום. עי"ז נחלשת הנפש ונעשה העדר השלום, ומתרבים המניעות, עד שאין האדם מסוגל למצוא עצה ודרך, והוא נע ונד בגלות ובקטנות הדעת, בעצבון רוח וחסרון חיות.

התיקון לזה נעשה ביום הכיפורים, היום הקדוש שכולל את כל ימות השנה, כמו שכתוב 'ימים יוצרו ולו אחד בהם'. התענית והתשובה של יום זה, זאת המתנה הנוראה של מידת הרחמים שהשי"ת נתן למשה  לכפר, ןזאת המתנה שאנו מקבלים בכל שנה, שיש יום נורא זה אשר הוא כול כל מציאות החיות שמחיה כל ימות השנה בגשמי ורוחני, וכאשר בו אנו מתקרבים להשי"ת ונמשכים אחר הרצון וכיסופים להשי"ת, בכוחה יש לתקן ולהחיות את כל הימים המתים, נעדרי החיות. ואז נמשך השמחה והחיות, ונעשה שלום, ומוצא האדם עצה להתגבר על כל המניעות ולהיות בשמחה וישוב הדעת תמיד, ע"י שאנו מבטלין ביום כיפורים כל רצון ורוצים רק להיות כרצון השם, דבוק באמונה וקרבת השם, מלאים שפע הארת הרצון. כמבואר בזה"ק לענין  יוה"כ, 'לאכללא כולא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא, ויהא רעותא דלהון בקוב"ה'. [לכלול את הגוף והנפש, להכנע בזה היום, ולדבק רצונו בהשי"ת] כמובן שע"י התענית וחמשת העינויים מתדמה האדם למלאכים, מתנתק מהווי העוה"ז ונכלל בהשי"ת.

כי ום הכיפורים הוא שורש הארת הרצון, ביום זה מקבלים אנו חשק דקדושה, על ידו נוכל להבין מה עלינו לתקן ומה עבודתנו בזה העולם. מהו תשובה ועבודת השם, גם נשאב כח להתגבר על כל המניעות לזאת ביום זה העיקר  לדבק את הלב בזכרון הרצון, לחשוב בכלליות שכל רצונינו להיות כרצון ה', וגם להיכנס בפרטיות לכל ענין וענין של כל מעשינו ומחשבותינו שגם בהם רוצים להיות כרצונו ית', שזה כלל עבודת הוידוי, אשר אנו מתחזקים לאמר בפה בכל עת גם כאשר אין לב ,כדי שהדיבור ישלוט על הרצון להחזירנו להשי"ת תמיד, כאשר זאת יסוד גדול שגם כאשר חסר כח והתעוררות הדיבור יכול להשלים, ואין ליפול מחמת מה שאינו יכול לחשוב רק להכניע הרצון הזה גם ן שעכשיו עבודתו בתמימות שיש לו חן לפני השם שעומד בביהכנ"ס ואומר עם החזן וכו', עי"ז עוד יבא  התעוררות הרצון, ןנזכה להחתם לשנה של חיו ושמחה בחי מניעות. כי עלינו לשבח וכו' על קדושת יום גדל זה ולהתעורר לקבל אותו כראוי באור עצת רבינו ז"ל בעצות אלו ובשאר עצותיו הקודשים עי"ז נשבר כל המניעות ונמצא את אור השלום, על ידו נוכל להתמיד ולהצליח בדרכי התשובה להיחתם לחיים טובים ולשלום , אמן.

 

 

מתוך דברי רבינו במאמר כי מרחמם (לקו"ת סי ז)   יום הכיפורים מובן שבו אנו זוכים להמשיך כלל המקיפים של השנה, כלל הכח לזכות להדעת של מלא כל העולם כבוד, וכלל הארת בחי אי"ה שהוא אור האמונה והדעת שהוא כל חיותנו למה יש להגיע ואיך לאחוז בעבודת השם, ולפי מה שאנו פועלים בקשת סלח נא, כך זוכים להמשיך מציאות המקיפים ולזוכים להארת הרצון, והרי הארת הרצון הוא עיקר העצה של כל אדם בכל מצ ודרגא, והוא כל ענין הנל שביום כיפור העיקר להתדבק ברצון, כי בו נמשך הכח לזכות להארת הרצון אם זאת רצון מופלג של אור תורה ודביקות, או רצון להיות כרצון השם איך שיכול אז יהי איך שיהי שבזה נממצא עיקר חיותינו עצתנו תמיד, והכל לפי מה שמבקיפ לפעול סלח נא, כאר זאת כל עבודתינו בכל י ימי התשובה לבקש ולדרוש סלח נא , ולהתגבר נגד כח המניעות שמונעים מלבקש זאת,רק לקלב התעורר ע"י המשכת המקיפים ע"י חבר טוב שמעורר בבחי' המשכת החליפות וכו' שעי"ז נזכה לפעול בקשת סלח נא לחדש ימינו יום כיפור, כי זאת כלל המובן במאמר זה (לקו"ת סי' ז') שביום הכיפורים מקבל כל אדם את עיקר ההבנה והדעת בדרכי עבודת השם, את 'הארת המקיפין' ואת עיקר הארת הרצון וההשתוקקות להשי"ת, כי קבלת הדעת שהוא מציאות הרחנות שמוציא אותנו מכל חטא ועון, זאת כאשר הדעת כלולה משני בחינות, 'איה' ומלא. בבחינת 'איה' נכללת ההבנה וההכרה באמיתת דרכי עבודת השי"ת, שלב האדם יתעורר תמיד לזכור בהשי"ת ביראה גדולה, ולקדש כל מחשבה ודיבור ומעשה, ולהכיר שעדיין לא התחיל כלל, ומתוך כך יתייגע כראוי בתורה ועבודה, בכדי לזכות לכל דרכי העבודה המתגלים בדברי הצדיקים., ובבחינת 'מלא' נכלל עניין הרחמנות והדעת אותה ממשיך עלינו הצדיק שנכיר ש'מלא כל הארץ כבודו' והוא ית' נמצא איתנו בתוך מדורינו ממש. גם כשאנו מצויים בדרגא נמוכה מאד, בטרדות, מניעות ובלבולים. ועוד עובר על האדם מה שעובר  כאשר נתדבק בהארת הרצון להשי"ת ונתחזק לדעת שהשי""ת כן מקבל מאתי נחת ורצון, נזכה לעיקר הרחמנות והטוב לחיות בהארת הרצון שמציל מכל חטא ופועל כל השעשועים והנחת רוח למעלה.

דרכי הדעת הללו שייכים לכל אחד, כאשר זוכה האדם לכלול את שני הדרכים הללו יחד, ומתחזק, עי"ז זוכה להארת הרצון המופלג, כך יצליח לקדש כל דבר ולזכות לתשובה שלימה. הכללת שני דרכים אלו כאחד, היא עיקר הקדושה ומציאת דרך חיים אמיתית.

והנה בדברי רביה"ק מובן שביום הכיפורים נמשכת הדעת הזו על האדם, כפי מה שזכה לפעול סלח נא וכו'. הרי שכמו שביום הכיפורים קיבלנו לוחות שניות, כך גם בכל שנה ושנה נמשכת עלינו הדעת הזו, שנזכה להבין ולהשכיל ולקבל בנפשינו את המקיפים הללו שהם דרכי הדעת, לזכות על ידם להארת הרצון.

 

ובזה נזכה להכנס לדרכי עבודת השם למצוא דרך איך לשמוא תהמוח בעת שיש ישוב הדעת בתורה ותפילה, וגם בעת של קטנות ושינה, כארש נידע איך לעבד ולתקן כל דבר בבחי תיקון החותם, שהוא כלל ענין עיבוד עור בהמה לעשות ממנו תפילין כמבואר כלל עניןז ה בדברי ריבנו במאמר תקעו אמונה (לקו"ת סי' ה') שהעיקר הוא לזכות להעלות האמונה ע"י צעקת הלב , ולבא לקל בארו התורה של הצדיק בחי איש תבונות להבין איך לעבו את השי"ת בכל ענין לעשות ממנו צמצום לאור הדעת, שזה בחי' בראה חדשה, ומבואר שגם כאשר מתקן האמונה יש מלחמה גדולה בפגם הגאוה והפגם המשפט וכו' והתיקון ע"י איש מגל שזה כח הצדיק  להמשיך החותם שהוא תיקון המוחין בבחי תפילין שיכול לתקן ולהפך הכלל הקדושה, כארש יזכה לאור הדעת והשכל שבמדריגתו, וימצא דרך שמירת המשחבה גם בעת שינה וקטנות ע"ש, ומבואר שזה בחי עשרת ימי תשובה שבהם מתקנים החותם בחי' החתים וכו' הרי שזאת גודל הקושי שיש בימים אלו להתעורר בתשובה לקרב הכלל הקדושה, וביום כיפור נשלם החותם  היינו שמקבלים את כח האמונה אשר צרייכם לקלב באותו שנה כדי למצוא מחשבות טובות, ודרכי התחזקות בחי' שבעה משיבי טעם בכל עת, כדי לשמור האמונה תמיד ולהתדבק בבחי מבין דבר מתוך דבר כח התגלות הדעת של נתגלה באור הפנים של קול שופר בראש השנה, והרי שביום כיפור עיצומו של יום ממשיך עלינו שפע הרחמים בחמשה התפילות לזכות להחתם לחיים בתוך שלימו תיקון האמונה.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *