1488552

שבת קודש – נפשי חולת אהבתך

לקראת שבת לכו ונלכה!

הלב עולה על גדותיו ברגשי תודה והודאה להשי"ת שבאהבתו נתן לנו את המתנה להתענג יחדיו בנועם שבת המתאחדת, אשרינו מה טוב חלקנו.

המתנה הטובה אשר היתה גנוזה בבית גנזיו של הקב"ה וברוב אהבתו אלינו נתנה לנו, שבת קודש שמה (ביצה טז), יש בה כח עצום ונורא להפוך את החיים מגיהנם לגן עדן, השבת קודש בכוחה להחיות מתים ולחולל מהפכה בכל פרטי החיים.

צריך רק להתחנן לפני אבינו שבשמים שיפתח את עיננו להבין את מהות המתנה הטובה והמתוקה הזאת ששבת שמה, ועל זה שפכו נפשם כמים רבותינו הקדושים צדיקי הדורות "הטעימני טעם שבת קודש" [כידוע מאור יצחק בהקדמה ובפ' בשלח בשם אביו הק' הרבי ר' מיכלי זיע"א מזלאטשוב], ולימדו גם אותנו לילך בדרכם לבקש ולחפש, להשתוקק ולהתפלל "י-ה אכסוף נועם שבת", וכפי שאנו רואים בתפלות הקדושות של מוהרנ"ת זיע"א שמי

הבה נחפש את אחת הנקודות שהאירו רבותינו במהות יום השבת קודש, ולכשתתברר הנקודה היטב בלבנו אזי נוכל לשאוב ממנה כוח לעמוד נגד היצר הרע המבקש להסתיר מאתנו את התענוגים שהשי"ת רוצה לתת לנו בעולם הזה, בדביקות הבורא וביגיעת התורה, להיות דבוק באהבתו תמיד, לא רק בש"ק אלא כל ששה ימים להנחילם נחלת יעקב בחירך, וכפי שרבינו מלמד אותנו (ח"ב תורה ב) שעיקר המטרה של ש"ק היא להמשיך קדושת שבת על ששת ימי החול..

[ודוגמא מעשית, אם יש בחור שהוא משוכנע כי לא שייך שהוא ידע בעל פה את כל התוספות'ים המתוקים של מסכת קידושין, – הוא לא רואה את עצמו כ'חבר' של קידושין – והוא בנה לעצמו סוללה של ראיות פלדה שהוא לא יצליח בזה, או לדוגמא יש בחור שברור לו שהוא לא יצליח להרגיש מתיקות בכל דיבור של תפלה או מישהו אחר חושב שאין לו סיכוי לקיים את שש המצוות התמידיות, שיהיה מוחו מלא במחשבות של אהבת ה' תמיד, וכן יצייר כל אחד את הדמיונות שהיצר הרע בונה סביבו להטעותו. הרי שלשבת קודש יש כח להפיל את כל החומות הדמיוניות שברא במוחו בינו לבין ההצלחה הנכספת, ברגע אחד, מי איין בלאז פון שבת מתבטלים כל הדמיונות כלא היו, ופתאום מרגישים את המציאות של 'אנכי' שהשי"ת ממש כאן אתי עמי ואצלי. מה הוא בעצם הכח הזה שיש בשבת?].

שבת קודש הוא יום גילוי האהבה, כלשון הנועם אלימלך (פרשת ויגש) שבת קודש הוא כולו רק אהבה, והאור החיים הקדוש (בראשית ב ב) גילה כי התשוקה הבוערת שיש בכל אחד מאתנו [ובכל חלקי הבריאה] להשי"ת מתגלית ביום השבת קודש וכלשון קדשו: "יש לך לדעת שאין תשוקה בעולם עריבה וחביבה ונחמדה ונאהבת ונתאבת ומקוות לנבראים ובפרט לחלקי הרוחני המכיר ויודע בחינת אור האלהות כהדבקות באורו יתברך ואליו יכספו כל נפש חיונית המגעת להכיר קצת מנועם אורו יתברך תצא נפשם לחזות בנועם ה'".

עצם יום השבת קודש הוא יום שכולו אהבה. אדונינו רבי שמעון בר יוחאי מגלה (תיקו"ז תיקון לו) כי שבת קודש הוא "יומא דרחימו",  וכפי שרמז הבני יששכר (מאמרי השבתות סי' ט) כי "שבת" היא בגימטריא "אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאד", ויותר מזו כותב המאור עינים (בראשית) כי אם לא היינו מרגישים את התענוג של שבת קודש לא היה באפשרות כלל לחבר את האדם הגשמי אל הבורא שכולו רוחני, וכל התקוה שלנו להידבק בהשי"ת היא רק בכח השבת קודש. ולא זו בלבד אלא כי "השמחה בשבת קודש היא עיקר ההתקרבות אל השי"ת וכמעט בזה תולה הכל" (ל"ת ח"ב י"ז).

וכבר הורו רבותינו הק' כי גם מי שמרגיש בנפשו שהוא רחוק מאד, עם כל זאת שבת המלכה פורשת כנפיה גם עליו לעורר בלבו את האהבה, ומרוב עוצם האהבה שממלאת את כל מהותו וישותו שוב אינו יכול להרגיש את שפלותו בשבת קודש (הרבי מלובלין זיע"א זכרון זאת פרשת נח) וגם מי שהוא מטונף בחלאת עוונותיו אין לו להתעצב בשבת קודש כי גדול כח השבת להאיר נפשו באור האהבה (מאור עינים  ) והדין שמביא רש"י בפרשת יתרו "כאילו כל מלאכתך עשויה" נאמר גם על עניני רוחניות כמו שגילה החידושי הרי"ם (שם משמואל ויקרא).

כאשר כל אחד נמצא לבד בביתו לפעמים אין לו את האפשרות לגלות כלפי חוץ את תשוקתו להשי"ת ולשבת קודש, לפעמים הוא מוגבל מכח הסביבה או מכח סיבות אחרות, לכן שולח לנו השי"ת את המתנה הטובה של 'שיחת חברים' בה מגיע כל אחד וקורע את המסכה מעל פניו, ומגלה את פנימיות רצונו ותשוקתו ותאוותו להתענג בנועם השבת, להרגיש טעם אמיתי של אהבת ה', אף אחד אינו מתבייש מזולתו [וגם לא מעצמו…] אלא האהבה הפנימית הבוערת בלב פנימה מתגלית החוצה במלוא יופי הדרה, אותו הניצוץ הפנימי המוסתר במשך כל השנה, [לפעמים מוסתר אף מהבחור בעצמו…] מתגלה כעת כעמוד אש שכל רוחות שבעולם לא יוכלו לו, ניצוץ לניצוץ מתחבר והופך לאש להבת שלהבת אשר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.

והאהבה המתגלית אז על ידי הכלליות של חברים כוחה עצום ונורא כזעקתו הנצחית של רוח אפינו הרבי ר' מנדל'י מויטעבסק זיע"א בפרי הארץ (פרשת שופטים) על האהבה המתגלית בכח אהבת חברים ובכח ההכרה כי הכל הוא רק השי"ת לבד, וזל"ק: "בשעה שתוקפו מדת האהבה לאדם אין אתו יודע עד מה וכל הון ביתו בוז יבוזו נגדה וכולא קמיה כלא חשיבא כי מאת ה' הוא, וכל מה שהוא מתלהב יותר ומשיג בלבו אמיתות הענין אשר לא מנפשו היא כי מה עשה ובמה יוכל לעשות ככה מגודל עכירות גשמיות גופו ומחשבתו, אבל רוח ה' דיבר בו ומלתו על לשונו ואהבתו הלא זה אוד מוצל מאש ה', אז יתלהב יותר ויותר בקול גדול ולא יסף לא תכיל היריעה ולא יספיקו ימים דיו לבאר עוצם וגודל חללה של לב האוהב אמיתי ונקודתו בזה והבל פיו בלהב השמימה".

כל אלו הלהבות: כח האהבה שבלב כל אחד מבחורי דרכי תורה [כאלו אוהבים], כח האהבה של שבת קודש [כזה יום אהבה], כח האהבה של קבלת התורה – אנכי [כזה פרשה של אהבה], – יחד יתחברו ויתגברו במראה כבוד ה' כאש אוכלת בקול זעקה הפורצת את כל המסכים המבדילים ומבטלת את כל המחיצות הדמיוניות שביננו לבין אבינו אוהבנו:

כי חולת אהבה אני!

 

 

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *