2690905143866961112

רביז“ל לימד אותנו להרבות בתפילה על רוחניות, והלא לכאורה לכל אחד יש בחירה, אז איך שייך לבקש מה‘ שיעזור לנו בעבודת ה‘?

כאשר גילה רביז“ל את עצת ההתבודדות, שאל אותו רבי נתן שאלה זו: ”והלא האדם הוא בעל בחירה“, ולא השיב לו רביז“ל בפירוש, רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן. אי אפשר לבאר לך הענין בשלימות, אך אף על פי כן צריך לנהוג כך. ורבי נתן לא היה יכול לשאול יותר, כי הבין שקושיא זו אפשר לשאול גם על תפילת ’השיבנו אבינו לתורתך‘. כי זהו דבר שאי אפשר להבין, איך מצד אחד יש בחירה, ומאידך האמת הוא שהכל מאת ה‘, הוא מנהיג את העולם ומבלעדו לא שייך לעשות כלום. כי פעמים שצריך לשים יותר דגש על צד הבחירה להזדרז להתעורר לעבודת ה‘, ולדעת שיש לכל יהודי כח עצום לנצח את כל היצרין רעין, ויש שכר ועונש, וכל הקירבה לה‘ והריחוק תלוי במעשי בני אדם דייקא. ופעמים שצריך יותר להתחזק להיפך, להתבטל להשם, לדעת שהכל רק ממנו, והוא נמצא בכל מקום כי מלא כל הארץ כבודו, ולהאמין שכל הירידות התגלגלו בהשגחה פרטית בשביל לבוא לעלייה וכו‘ וכו‘. וגם על מלחמת היצר אמרו חז“ל, בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב“ה עוזרו, לא היה יכול לו. אבל בכל זאת מסר השי“ת בידינו את כח הבחירה שנוכל לבחור בין טוב לרע. ולכן אי אפשר להבין בשלימות איך שני הנהגות אלו הולכים יחד, כי כל אחד הוא אמת בפני עצמו, אלא שאסור לערבם יחד, כמו בשר וחלב, שכל אחד בפני עצמו הוא מאכל כשר ואף על פי כן אסור לערבם (עיין באריכות ליקו“ה דברים היוצאים מן החי ד‘), כי הוא מיסודות האמונה, שרק לעתיד לבוא נזכה להשיגו )ליקו“מ סימן כ“א(. אך בהכרח לזכור שני דרכים אלו. כי אם אדם יעבוד את ה‘ רק עם צד הבחירה, הרי שיכול מאוד לטעות עם ’כוחי ועוצם ידי‘ ולבוא לידי גאווה, וכן כאשר יהיה לו איזה ירידה ונפילה, ישנו סכנה שמא יישבר וייחלש בדעתו מגודל ריחוקו, בלי שום כח להתחזק. ולכן מוכרח גם את הצד השני לדעת את האמת שהכל מאת ה‘, וכך יזכה לעבוד את ה‘ מתוך הכנעה ושפלות, ויהיה לו הכח להתחזק לדעת שה‘ אוהב אותו, גם בזמן של נפילה וירידה. אלא שגם בצד זה אפשר ליפול בטעות, כי אם יחשוב רק מההתחזקות שהכל מושגח בהשגחה פרטית מלמעלה, יכול הוא לאבד את כל הרצון לעבוד את ה‘ ולהזדרז לעבודתו, מאחר שידע שה‘ נמצא בכל מקום והוא מחייה את כל הרע שבעולם. ולכן אפילו שאין לנו הבנה איך שני הנהגות אלו אמת, בכל זאת לימד אותנו רביז“ל איך שייך לחיות עם שניהם למעשה, באופן שלא יהיה סכנה לשום צד. והוא על ידי התפילה והצעקה לה‘. כי התפילה על רוחניות היא המאחדת בנפש את שני הכוחות האלו ]אפילו שאין אנו מבינים התירוץ על זה[, כי כאשר אדם מחזק עצמו בצד הבחירה, להבין שהוא חייב לבחור בטוב ולהתאמץ בעבודת ה‘, ומצרף לזה את ההבנה שהכל מאת ה‘, אזי יש לו הכח לבחור לצעוק ולבקש מה‘ שיתן לו הכח לנצח את היצר הרע. ובאופן הזה גם אם יפול מעבודת ה‘, הוא לא יישבר, כיוון שמלכתחילה נכנס לעבודת ה‘ בלי הרגשה של כוחי ועוצם ידי, ואדרבא הוא יצליח להתחזק שה‘ אוהב אותו מאוד והוא נמצא איתו בכל הירידות. אבל עתה כבר אין סכנה שמא יתקרר מעבודת ה‘ ויאמר שממילא הכל מן השמים, שהרי הוא זוכר גם את צד הבחירה, שצריך כן לבחור בטוב. ולכן הוא יקח את כח הבחירה בידיו, ויבחר בדרך של תפילה, לעמוד ולהתחנן לה‘, שהשי“ת יעזור ויסייע בעדו להתקרב אליו. ויצעק לה‘ ”איה מקום כבודו“, כי השם נמצא בכל מקום אז אני רוצה לבחור בו ולהכיר אותו. הרי שדייקא האמונה בהשם וההתחזקות בו שהוא נמצא בכל מקום גם בכל הירידות, היא אשר תגרום לו לא להתייאש מעצמו, והיא אשר תעורר אותו לצעוק ולהתפלל לה‘ שיתגלה אליו ויעזור לו לקיים את התורה. וככל שיפול יותר הוא יבין שהוא צריך יותר ויותר להתחזק להרבות בתפילות ותחנונים, אמירת תהילים, ליקוטי תפילות, התבודדות וכו‘, עד שיזכה אותו ה‘ ויתקרב אליו בשלמות. ולכן דווקא בגלל שיש לנו בחירה, לכן צריכים אנו להתפלל, כי זה עיקר הבחירה שלנו למעשה, להתמיד ולהתעקש לעמוד לפני ה‘ יום יום ולבקש ממנו שיקרב אותנו אליו. וגם אם צועקים אליו זמנים הרבה ולא נענים, בכל זאת להיות עקשן גדול: ”הרי הכל מאת ה‘, לכן אני משתדל בעיקר בזה שאני פונה אליו“. [ועיין עוד בליקו“ה פקדון ג‘]

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *