555555

עשו רוצה לגנוב את חודש אלול שלא יתגלה בה הרחמים

מובא בזוה"ק שיעקב ועשו חלקו ביניהם את שנים עשר חדשי השנה. יעקב לקח את חודשי תשרי חשוון כסלו, עשָו לקח את חודשי טבת שבט אדר, יעקב לקח את ניסן אייר סיון, ועשו לקח את תמוז אב אלול. לאחר זאת זעק עשו 'ויעקבני זה פעמיים', כי יעקב החכים והערים על עשו, ולקח מחלקו ב' חדשים, חודש אדר שנהפך מיגון לשמחה, וחודש אלול שנהפך לחודש הרחמים.
והנה בכל שנה ושנה מתחדשת עלינו המלחמה בין יעקב לעשו בצורת ההסתכלות חודש אלול, כי עשו רוצה לקחת חודש זה לעצמו, שלא נדע ולא נכיר בנעימות שיש בעבודת התשובה, ובמקום זה הוא מצייר לנו את חודש אלול כחודש מעיק, שפעמים אף מצפים כבר לסיומו – הבה נתחכם גם אנו בני יעקב, לגנוב מעשו את חודש אלול, ונבין שחודש זה הוא החודש של ההשפעות הרחמים.
***
מן הראוי ללמוד בימים אלו ספרי הבעש"ט הק' ותלמידיו, ובלימוד ספרי רביה"ק ותלמידיו, בעניין חודש אלול [אשר קיצורם מובאים בספר לשון חסידים, דרך חסידים, ובספר אוצר היראה], כי כשנלמד ספרי הצדיקים נוכל לקבל תמונה אחרת לגמרי על חודש אלול ועל מהותו של התשובה.
והכלל היוצא, ש'תשובה' אין פירושו רק שנזכור את החטאים ואת הנפילות שלנו ולהתעצב עליהם. 'תשובה' פירושו 'לשוב למקום שמשם באנו – למקום האמיתי שלנו, להיות אחד עם השי"ת'. כי בשורש נשמתנו, אנו באמת דבוקים ומאוחדים עם השי"ת, אלא שמחמת גשמיות עולם הזה נפלנו ונזרקנו למקומות ומצבים שהשכיחו מאיתנו את ההרגשה והשייכות שלנו להשי"ת, ועל כך צריכים אנו לעשות 'תשובה' כלומר להתחדש ו'לשוב' לקשר הטבעי שלנו עם ה'.
***
וזוהי ההגדרה שצריכים אנו לזכור בחודש אלול, איך אני חוזר להיות קשור לה'. וכל ענין הזכרת עוונת ובקשת הסליחה הוא פרט בתוך הגדרה זו, כי העוונות הם אשר עומדים בעוכרינו שלא נוכל להרגיש את השי"ת. אך עיקר הכוונה היא לא שנתעסק יותר מדי עם העוונות והמידות הרעות, אלא המטרה היא שנשוב להכיר בהוד והדר כבוד מלכותו יתברך, ולחזור לידיעת האמת שאנו בניו, ושבאמת שום דבר לא יוכל להפריד אותנו ממנו ית'.
בחודש אלול נפתחים שערי רחמים, להוציא אותנו מהיאוש והרגשת הריחוק, כי בימים אלו השי"ת מגלה ומאיר לנו בלב שהוא פותח יד לכולם, יהיה מי שיהיה, ושתמיד נוכל לחזור ולהכנס לאותו מקום אשר משם באנו, לחדש את הרגשת הקשר.
נמצא אם כן שחודש אלול הוא חודש ה'התחזקות' בהרגשת קרבת אלוקים. כי אם בכל השנה הרגשנו מושפלים שבורים ורחוקים ללא קשר ושייכות לה', הרי שבימים אלו יורד מלמעלה שפע גדול של התחזקות והתקרבות חדשה לה', שנוכל להפנים היטב את דברי ההתחזקות שרבינו השפיע עלינו, ונדע שה' איתנו ממש, וחפץ ומשתוקק אלינו מאוד גם אם עבר עלינו שנה כזו. כי בשורשנו אנו דבוקים ומאוחדים עם ה'.
***
וזה נקרא 'תשובה' – לשוב להיות קרובים לה', ולפני שאנו מעוררים בכלל את הרע, מעוררים אנו את הזכרון של הקשר, לדעת שאנו בניו של השי"ת והוא מלא רחמים עלינו [בקי בשוב], וכל משחבה שכזו שמחזירה אותנו לזכור את הקשר, היא הנקראת תשובה, והיא פועלת תיקונים עצומים למעלה. ורק מתוך ידיעה זו נוכל להתקדם ולבוא להתעוררות אמיתית, להשליך מעלינו את ההרגלים הרעים המפריעים לנו לזכור את הדביקות שיש לנו עם השי"ת [בקי ברצוא – עיי' ליקו"מ סי' ו'].
בהגדרה זו משתנה כל ההסתכלות על תשובה, כי מעתה התעוררות המוסר תהיה בחיות ובנעימות, מחמת שאנו לא מתעסקים יותר מדי עם הרע, אלא בעיקר חזקים במטרה אחת, לשוב לשרשינו, לדעת מהחן וההתפארות שיש לנו אצל השי"ת.
וזה מרומז בסוד של ר"ת אלול – 'אני לדודי ודודי לי', היינו שאנו מחדשים את הקשר עם השי"ת – 'אני לדודי', על ידי 'ודודי לי', שאנו יודעים שהוא מצידו קשור עמנו תמיד.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *