2583

לקחת כבוד מה'

 

אכן מציאות האדם הוא כבודו, ולא שייך להתנתק מהם. אבל בכל זאת אפשר לנתב את הצורך לכבוד למקום אחר. כלומר במקום שנחפש הערכה מהסביבה, או הערכה מעצמנו, נתחיל לחפש לקחת כבוד מה' בעצמו. להפסיק לחפש תשומת לב מבני אדם, להתרכז לחשוב מהנחת רוח שנעשה למעלה כאשר אנו עושים איזה מצוה, או מדברים איזה דיבור של קדושה, או בכל פעם שאנו חושבים מחשבות של אמונה וכיסופים לה'. יש לעשות תרגילים של זכרון בעת עשיית המצוה, שכעת ממש כבוד ה' מתגדל על ידינו ובזכותנו בכל העולמות.

***

כי זהו תכלית הבריאה, שכך ברא השי"ת את העולם, שהוא רצה למלוך, והמלוכה וגילוי הכבוד שלו, נעשית דייקא על ידינו, על ידי כל מעשה טוב, וכל מחשבה טובה שלנו.

כי השי"ת מתכבד על ידי המעשים שלנו. וכשנזכור שאנו הקטנים יש לנו את הזכות לכבד את המלך, יכולים אנו לקבל כבוד וסיפוק גדול.

והוא מה שמגלה רביז"ל, שבחודש אלול, במקום לחפש את הכבוד שלנו שיהיה כדוגמת 'כבוד של מלכים' שמחפשים כבוד מהסביבה, נתחיל לחפש ולצרוך 'כבוד אלוקי' – שהוא השגת השמחה שזכינו לעשות מצוה ולשמח את ה', שהכבוד הזה הוא עיקר הדביקות בה'.

***

ואם נמעט מכבוד עצמנו, ונהיה נכונים להתבזות מאחרים או מעצמנו במה שלא הולך לנו כסדר כפי הרצון שלנו, אזי נזכה לכבוד אמיתי הנקרא 'כבוד אלוקים', אשר הוא עיקר ויסוד החסידות לחוש את ההתפארות שהשי"ת מתפאר עמנו בעת המצוה.

וככל שנעשה את המצווה מתוך מחשבה וזכרון מהנחת רוח שיש לה' מאתנו, הרי שבמחשבה הזו בעצמה של הנחת רוח שיש לה' מאתנו, בזה בעצמו מתגלה ביותר כבוד ה'. כי הרגשת הערכה וחשיבות העניין, מייקר ביותר את המצווה. כמו אבא שמתכבד בזה בעצמו שבנו מתכבד ושמח לשמשו, ודו"ק.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *