purho

לדעת את שלום אסתר

אסתר, מי שגדלה עשרות שנים בבית מרדכי, בית מלא קדושה ויראת ה', והנה "ותלקח אסתר אל בית המלך", נלקחת היא לביתו של אחשוורוש, נאלצת להנשא לנכרי אשר אין לו בעולמו מלבד משתאות והבלי עולם, ובידיעה ברורה שכך תיאלץ לחיות את שארית חייה.
אך אסתר לא מאבדת את אמונתה, ומצליחה לחיות את חייה כדת של תורה תחת אפו של אחשוורוש, ואף לגרום להצלת ישראל ולהעלאת השכינה בהארה הנמשכת עד היום הזה.
את סוד קיומה של אסתר מבאר רביז"ל בשיחות הר"ן (שיחה ק"ז) "אסתר בינונית היתה לא ארוכה ולא קצרה" (מגילה יג.) הענין שאמרו רז"ל (שם:): "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה", וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה", ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", ואסתר ממוצע בין שאול ורחל – בינונית היתה.
לכאו' שיחה זו היא מפליאות שיחה, מה ענין קומתו של שאול לארכה של אסתר, ורחל בתך הקטנה שהיא קטנה שבבנות לבן, וביותר מה בא ללמדנו רביז"ל בשיחה זו, ומה תכלית דבריו.
אך המעיין בשיחה זו יראה כי בה מרמז רביז"ל את דרך המשקל, איך לכנוס לתוך העולם כנדרש אך מנגד שלא לשקוע בו, איך לעסוק בעניני פרנסה, אכילה או שאר עניני העולם הזה אך ראשו ורובו יהיה דבוק בהשי”ת, איך להיות להתעלות בעבודת השי”ת מחד ואף להגביה לבו בדרכי ה', אך לא להתגאות בהרגשת הישות כאילו עשה ופעל בכוחו.
ולבאר הענין דהנה מצינו בשאול שגבוה משכמו ומעלה בגבהו הרוחני, ואף והמליכו שמואל למלוך ביד תקיפה כמאמר הכתובים שם, וכדאיתא בהל' מלכים והנהגתם כמלך פורץ גדר לעשות לו דרך, וכך הוא בעבודת השי"ת אשר יש לו לאדם לעסוק בעבודת השי"ת בכל כוחו, לפרוש מכל דבר שיש בו מהבלו של עולם לשים את כל מעייניו בתורה תפילה ובעבודת השי"ת, ולא להסיח ממנו דעת אף לא לרגע קל.
ומנגד לה יש מידת המלכות בעניותה בבחי' 'רחל בתך הקטנה', אשר היא מרמזת על מידת המלכות, שהיא אמונה פשוטה בהשי"ת ובהנהגתו ית', בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט מפרטי הבריאה וכו', אשר באמת היא עיקר הדבקות בהשי"ת, שרואה את אור השי"ת בלא שום חושך ומניעה ובלא הסבר וביאור.

צניעותו של שאול
אך מנגד מלכותו של שאול לא נשארה בידו, אחר שביטל עצמו לפני דואג, וחמל על עמלק ולא השמידו כציווי השי"ת, נמיכות רוחו וענוותנותו היא אשר הייתה בעוכריו והפילתו ממלכות ישראל, ואף השאירה שם וזכר לעמלק, (כמו שהוכיחו שמואל ע"ז וכדאי' בשמואל, ועיי' לקו"ה הל' תפילין הלכה ו' כ"ג שבאר ענין זה).
ואף במידת רחל הוא כן בעת אשר אין האמונה בשלמות, והוא אינו זוכה לאמונה זכה וברורה כי הכל מאתו ית' ואין בלתו והוא מנהיג עולמו בכל עת, אין לו לאדם להלך מנמיכות רוח בענווה לבל יבקש את הטעם בעבודת השי"ת, אך יש זמנים שאמונה זו אינה בשלמות, ואינו זוכה לאמונה זו, בעת אשר כזאת יש עליו לחפש אחר נועם הדבקות, אחר נועם שבת, אחר מתיקות בתורה ותפילה, כמעשה רחל אשר בעת אשר ראתה שלא תוכל כעת להנשא ליעקב ולהבנות ממנו, מסרה סימניה ללאה (אשר זהו ענין צניעות שהייתה בה כמובא שם בגמ') המרמזת להרגשה בעבודת השי"ת, להליכה באור הדעת, בקשת האדם אחר נועם הדבקות בהשי"ת, וכשיעקב ישאנה ויבנה בנינה בשלמות אז תוכל רחל לבוא לאמונה כראוי, כמבואר בארוכה בזוה"ק ובכתבי האריז"ל.

אסתר בינונית הייתה
אסתר זו המרמזת על ההסתרה שבתוך הסתרה שרויה הייתה בתוך בית אחשוורוש בית מלא גילולים, אך מצד שני מלכה על מאה עשרים ושבע מדינות, כלולה הייתה מגדולת זקנה שאול, ומענוותנותה של רחל, על אף שמלכה על כל העולם כולו וזכתה לרשת את מלכות זקנה שאול, צניעות הייתה בה ולא סרה מעם פשטות האמונה כללה אף את בחי' "רחל בתך הקטנה".
במדה זו אשר הייתה בה הכניעה אסתר את המן אשר הוא מזרע אגג, המן זה אשר כל חיותו היא מפגם אשר פגם שאול במשקל הנכון, והכניע עצמו בענווה פסולה במקום אשר צריך היה להתגאות ולהתחזק בפני ישראל, (עיי' בלקו"ה שם שמבאר בזה ענין הפור שהטיל המן לבטל הגורל של יום הכיפורים המבדיל בין שני השעירים הדומים זל"ז כל זה העניין).

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *