154

הסוד של ההתחדשות

מובא בשיחות הר"ן (שיחה ד') שמיום שחרב בית המקדש נפלה העשירות בעמקי הקליפות בבחינת "וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (איכה א,ט), פלאים אותיות אלפים, וקשה מאד מאד לאיש כשר שתהיה לו האלפים של העשירות. ומאידך מבואר בגמרא (עירובין נא: ) שהעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ומוסיפה הגמרא: "למאי נפקא מינה? למיבעי רחמי עלייהו", היינו, כדי שידע האדם למה הוא צריך לשאוף ולהתפלל. האדם אינו צריך לשאוף להיות עשיר וגם לא להיות עני, האדם צריך שיהיה לו פרנסה כדי צרכיו – "רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (משלי ל,ח).

האלפים של ר' עוזר

השאיפה של האדם צריכה להיות לעשות את רצון ה' וכשזו שאיפתו יש לו הכח להתמיד בעבודת ה', ללמוד הרבה ולהתפלל הרבה. ידוע שמוהרנ"ת ז"ל אמר פעם שר' עוזר יכול לצעוק אפילו אלף פעם "רבונו של עולם" ('אבניה ברזל'), במקום לשאוף לאלפים ורבבות האדומים צריך האדם לשאוף לאלפים של ר' עוזר, לשאוף שיוכל לדבק עצמו בה'.

העניין של ההתחדשות

ודבר זה תלוי בעניין של ההתחדשות, אדם כשהוא זוכה שה' מאיר לו והוא מקרב אותו לעבודתו, יש לו לדעת שהעיקר הוא הענין של ההתחדשות, כי בדרך כלל האדם מתקרב לעבודת ה' ובמשך הזמן היא נהיית אצלו כהרגל, וזהו סימן שעבודת ה' שלו היא אצלו רק מלמעלה, בחיצוניות, ועל כך צריך לעבוד, שכן זה עובר על כל אדם שנופלת עליו עייפות והתיישנות, אולם העיקר הוא שיבין שיש במה להתחדש.

התפילה של היום אינה התפילה של אתמול

יש לדעת שכל יום התפילה היא ענין חדש לגמרי, כפי מה שר' נתן מדבר כמה וכמה פעמים ב'ליקוטי הלכות', כל תפילה ותפילה וכל יום ויום הוא ענין אחר לגמרי, התפילה של היום אינה התפילה של אתמול. אדם שנופל להרגל, ל"מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיה יח,יג), כשחוזר ומתפלל הוא חושב שזו אותה תפילה, הרי במילא הוא התפלל כל כך הרבה פעמים. אך באמת הדבקות בה' אפשר לחוש אותה כל פעם בצורה חדשה בתכלית.

לימוד תורה כתינוק היונק משדי אמו

וכן לגבי התורה מביאים חז"ל (עירובין נד: ) על הפסוק (משלי ה,יט) "דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת": "למה נמשלו דברי תורה כדד? מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב, אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם". התינוק כשיונק משדי אמו מרגיש תמיד טעם, הוא חש שזה החיים שלו, ואף פעם הוא לא מתעייף, זה לא מתיישן אצלו וזה לא נמאס לו, כך התורה יכולה להרוות את צמאון האדם לחוש בכל עת טעם נפלא, טעם אחר, טעם חדש. וכשהאדם מבין שכל תפילה וכל לימוד הוא ענין אחר, ענין חדש, יש לו הכח להתמיד ולהתחדש בעבודת ה'.

התגלות אור האין סוף כל פעם בהתחדשות

וזהו ענין בריאת הזמן, שה' ברא את האדם בתוך מערכת של זמנים, משום שבכל יום, בכל תפילה ובכל לימוד נעשים ענינים חדשים כדי שיוכל האדם לגלות את אור ה' שהוא אין סוף בהבנה חדשה ובהתחדשות מיוחדת.

ההתגלות של אור האין סוף מה שמתגלה כאן בעולם הזה כדי שיוכל האדם להשיג מעט את אור ה' היא נעשית כל פעם בהתחדשות. כל יום נהיים גילויים חדשים, וכמו שאנו רואים בכלליות שהיה זמן שניתנה בו תורה, ולאחר מכן באה תקופה חדשה, זמן החכמים שהייתה בו התגלות התורה שבעל פה, וכמו כן לאורך הדורות בכל פעם ופעם, ההתגלות של הזוהר הקדוש, ההתגלות של כתבי האר"י, התגלותם של אלפים ורבבות ספרים קדושים שישנם בעניני התורה, כך בפרטיות יכול אדם להרגיש התחדשות ולגלות גילויים חדשים בקרבת ה'.

סוד ההתחדשות נובע מאמונת חידוש העולם

אך כל עניין ההתחדשות יסודו באמונה. בתורה "תקעו אמונה" (ליקו"מ תנינא סי' ה') רבנו מדבר על ענין תיקון האמונה ש"העיקר הוא האמונה", להאמין בה', ולהאמין שה' ברא את העולם, ואנו יודעים שהעולם אינו קדמון אלא מחודש, שחידשו ה' אחר ההעדר הגמור, וכמו כן ה' בורא את העולם כל יום מחדש "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", זהו הסוד של ההתחדשות. ומאמונה זו נובעת ההתחדשות של האדם. חס ושלום כשהאדם נופל בטבע, הרי הטבע חוזר על עצמו וממילא האדם נופל להתיישנות, וכמה שהאדם זוכה יותר לאמונה שה' ברא את העולם ושהוא מחדש כל יום בריאה חדשה, והיינו שהעולם שואף למטרה, כדי שיזכה האדם להכיר את ה', כך הוא מתעורר להתחדש והוא חש איך ה' מאיר לו את האור של ההתחדשות.

נכתב ע"י אחד השומעים

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *