E.Flerova,Chanukah%20Lights%20II,24x24,o

הנרות יחזירו לנו אבידות

חנוכה הוא לא רק נס. בעיקר הוא מחנך איך לפקוח עיניים ואולי בפעם הראשונה להתחיל להודות באמת.

גנבו לך? עשקו אותך? הצדיקים מלמדים שאת כל האבידות היקרות ניתן להשיב באמצעות זיכרונות. להתעקש לזכור את הטוב ולשכוח את הרע. תזכרו את זה!

היה לו ליהודי כל טוב. מעמד פרנסה, בית רחב ידיים, הצלחה וברכה. ביום קודרני אחד התרגשה עליו גניבה. עשקו אותו מכל נכסיו. הותירו אותו חסר כל. עכשיו חשוך לו. שפוף וחסר תקווה. והנה בתוככי המצב העגום, מופיע לפתע פתאום נצנוץ קטן, מעודד. מישהו מושיט לו יד בחושך. פותח בפניו דלת. מזמין אותו הביתה, מחזיר לעיניו את האור. מפיח בליבו תקווה. אט-אט הוא שב למעמדו הישן והטוב. התקופה הקשה חולפת כחלום רע. אדם שכזה, לכאורה שב כעת למצבו הוותיק. היה טוב – אירע מה שאירע – כעת שוב טוב. בוודאי שלא! לפנינו אדם אחר, חדש. היהודי הזה חייב לדעת משהו אחר לגמרי על הודיה.

***

זו היסטוריה יהודית. היה פעם טוב – באו צרות – הופיעו ניסים. אין זו סתם נדנדה של טוב רע וטוב. האומה היהודית מחונכת להודיה. מכירה בחסדי השם יותר מכל עם ולשון. מדוע? משום שחינכו אותו להודות ולהלל. איך? על בשרנו למדנו מהו חוסר, עושק ואובדן. על גופינו חווינו ישועה תקומה ובניין. ועכשיו טוב להודות להשם.

לכל יהודי מטען עצום של אוצרות מלכים: קרבת השם, קדושה, חיים נצחיים, תורה ומצוות ושכר עולם הבא. אלף עיניים עוקבות אחריו ומבקשות בכל דרך לחלץ מידיו את ההון. העולם מלא גנבים: טרדות ובלבולי דעת. גלויות. חדשות. גזירות ובהלות. על מה קמה הסערה? על יהודי קטן וירושה גדולה. העולם הזה יעשה הכל כדי לחלץ מידיך את מה שכל כך טוב לך. הוא יעשה הכל כדי לגנוב מרשותך את האושר. כך פעלה ממלכת יוון, היא דרשה בתוקף לחרוט על קרן השור אין לכם חלק ונחלה באלוקי ישראל. זה מה שמעולל לנו יצר הרע, הוא ממלא את הלב בחכמות של הבל, בדמיונות. האוצר הכל-כך קרוב, נראה פתאום כזה רחוק.

כן, זהו סיפורו של כלל ישראל. זהו גם סיפורו של כל יהודי ואוצרות יהדותו האבודים. איך משיבים לידיים גניבות שכאלו? המפתח בידיו של הזיכרון.

מפתח הזיכרון      

לצדיקים יש עבורנו בשורה: איבדתם מה שאיבדתם, הפסדתם בכל כך הרבה מערכות. נעשקתם בהזדמנויות כה רבות. דעו לכם ששום דבר לא אבד לצמיתות. את הכל ניתן להשיב, את הכל ממש. גם לאחר נפילה אפשר להתרומם, אפילו אחרי קריסת מערכות. החיים נבנים מחדש ממש. הנכסים ישובו במלואם, הכל יבוא על מקומו בשלום.

הבשורה הזו נאמרה ליעקב אבינו "ויוסף ישית ידו על עיניך". מה שאבד לנו, מסתתר מאחורי כל מיני מחיצות ומסכים מבדילים. נראה כאילו לא קיים מפי שהר של בלבולים מסתיר ומשכיח. הפסוק מבטיח "ויוסף ישית ידו" הצדיק יסלק ויעביר מעיניך כל זיכרון רע ומבלבל. הוא יכול להשיב לך את כל הזיכרונות הטובים, את החיים הנפלאים שאבדו שם, בזיכרון הרחוק. לקרב את מה שנדמה כרחוק, להאיר את מה שנראה כמו חשוך. הכל ישוב. אך לשם כך עליך להתעקש. הנכסים הללו שלך הם, אם לא תתעקש לקבלם, מי יעשה זאת עבורך?

 

חנוכה הוא חג של השבת אבידות. נרות החנוכה יורדים אל מצבי החושך והאבידה. הם צוללים בעקבותינו אל המקומות האבודים ואל הזמנים העשוקים, זורחים באפילה ומפזרים סביבנו עצות ושביבי התחזקויות. יש תקווה – הם לוחשים. אל ייאוש – הם מצווים. זכור נא יהודי יקר מי אתה. זכור נא מה שייך לך. אל תשכח את כל הטוב הגנוז והצפון.

השבת אבידה

אנחנו חייבים לזכור את זה! הצדיקים מעוררים אותנו שוב ושוב: אנשים. האם באמת בכוונתכם לוותר? הייתכן? אלו הנכסים שלכם. הם רשומים על שמכם. זוהי היהדות שנפלה בחלקכם. אל תסכימו בשום אופן. התעקשו. אל תרפו. העקשנות הנדרשת מאיתנו היא קודם כל לא להרפות מהזיכרונות הטובים. להזכיר לעצמינו בעקשנות את הניסים והנפלאות. לעורר שוב את הישועות והנחמות שהיו לאבותינו ולנו.

כך מנצחים מלחמות, כך מדליקים נרות. זה מתחיל בהבהוב קטן של זיכרון קדוש. מתעקשים להצית אותו ללהבה, לתפוס עימו את המחשבה. להיזכר ולהתחבר לאור, לאוצר קיים של טוב. נר מרצד בלהבה זעירה, מרומם לאט לכדי צעד אחד של ניצחון דקדושה. מתגברת השלהבת ועולה מאליה למדרגה גבוהה יותר של אהבה ויראה. רגשי קודש אבודים מקיצים לתחייה, הלב נפתח בהודיה. עד שהנר עולה ומאיר את המוח והמחשבות מלמד לשיר ולהודות. יהודי של אחרי נר ראשון איננו יהודי של קודם לכן. הוא כבר התחנך. למד היטב איך להסתדר עם גניבת אור ולהתרומם מתוך חושך. גם כשיכבה נר של היום הוא ימתין לנר של מחר. יתעקש להעלות יום אחר יום את הלהבה, להשיב לנפש את האבידה.

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *