P002B055

האור והאהבה מתוך הלכלוך והטנוף של העולם הזה

 

מה הוא סוד ההצלחה?

שאלת המפתח להצלחה הרוחנית והגשמית תלויה בנקודה אחת: להסתכל בשורש.

כאשר אדם מביט בהסתכלות שטחית הוא פוגש לפניו עולם של תלאות וצער, נסיונות והסתרות, אבל ברגע שהוא מתבונן בשורש אז מתגלה לפניו עולם של אהבה ורחמים, תענוגים וקירבת ה'.  בהסתכלות בשורש נכנס האדם לחיים טובים ומתוקים בגשמיות וברוחניות.

בגשמיות – הוא מתחיל לקלוט כי כל מקרה שנדמה היה לו כי נחתה עליו צרה, ע"י ההסתכלות בשורש הדבר נתגלה כי זה גילוי חיבה מאתו יתברך לטובתו הנצחית. [תורה קפה בצר הרחבת לי] וברוחניות – כל מה שנדמה היה לו כי נפל לירידה, כשמסתכל בשורש מתגלה כי קיבל מתנה להיות כלי לגילוי כבוד מלכותו ית"ש ולהאיר את אלוקותו בתחתונים באופן שלא נתגלה עדיין מעולם, והרי כל צבא מרום גבוהים ורמים עומדים ומצפים מיום בריאת העולם לרגע זה בו ירד אדם זה לתוך ההסתרה ויגלה שם את אור אחדותו ית"ש, וזה עיקר התענוג של השי"ת כשמלכותו מתגלה בתוך תכלית החושך וההסתרה.

ולא רק שעל ידי ההתבוננות מתגלה החסד שבכל דבר אלא עצם ההסתכלות בשורש ממתקת כל הדינים ומעוררת גילוי של ישועה וגאולה וכפי שגילה הבעש"ט הק' זיע"א [עי' תולדות יעקב יוסף וישב אות ג וכמו ששמעתי ממורי, שעי"ז יוכל לבטל כל גזירות רעות כשמקשר המל' הנק' אני עם המחשבה הנקרא אין, ובנועם אלימלך תרומה: הרוצה לבטל איזה דבר ולפעול צריך להביא אותו הדבר עד החכמה ושם נעשה אין למעלה לקשר וליחד אותם כאחד, ובזכרון זאת מהרבי מלובלין אות יא בשם המגיד אין מזל לישראל], וכן מבואר במעשה שאירע בימי המגיד הקדוש ממעזריטש זיע"א כפי שמביא רבינו בתורה קסב שבכח ההתקשרות לשורש מידת האין והביטול לאור אין סוף זוכים להשפעות רוחניות וגם גשמיות יחד [ויש לרמוז בדרך מליצה בלשון הגמ' סנהדרין לו ע"א על משה רבינו ורבי ורב אשי "תורה וגדולה במקום אח"ד", כשמתקשר למקום אחד היינו יחודו ואחדותו יתברך], ואף בימי הגלות יוכל להמשיך אור של גאולה על ידי ההתקשרות לשורש בכח מדת האין כמבואר בקדושת לוי (איכה) בשם המגיד עה"פ אין לה מנחם.

וזה הגילוי הנורא של אור הצדיקים שבכוחו יוצאים מכל ירידה שבעולם כי כאשר נופלת מחשבה רעה   עליו להתבונן מהיכן ירק זה חי, הלא אין זאת כי אם נובלות החכמה העליונה משורש האהבה העליונה, ואז ברגע אחד יתפרדו כל פועלי און, כי קישר עצמו לשורש ששם מתגלה כי אין שום מציאות חוץ מאהבתו ית"ש. [עי' תורה לג, תורה יב ח"ב, פרי הארץ וישב, ובעוד מאות מקורות בתורת הבעש"ט והמגיד ובליקוטי הלכות].

אלא שעיקר כוחו של היצר הרע בכך שמחליש את דעת האדם כי העבודה של הסתכלות בשורש שייכת לצדיקים מופלגים בלבד, על זאת זועק רבינו (ליקו"מ ח"ב תורה לד) שיתרו הסתכל בשורש של כל השמחות ועל ידי כך זכה להמשיך תכלית השמחה, ומה נפלא הדבר כי העצה של גילוי השמחה השלימה בכח ההסתכלות בשורש מופיעה בתורה דווקא אצל יתרו, אשר רומז כידוע לנשמות החלושות והנפולות והמרגישות כמיותרות לאחר ששקעו ביוון מצולה [תורה י, יד, נט, ובליקו"ה השכמת הבוקר א, קדושה דסידרא ו, ברכת הריח ו, תעורבת ה, חובל בחברו ג, ועוד הרבה].

שמא יאמר האדם, הרי אני שקוע בתוך גשמיות העולם הזה ואיככה אוכל ממקומי הנמוך להתקשר אל השורש מתוך עומק נפילתי, אולי כאשר אפנה עצמי מכל עסקי העולם הזה אז אוכל להתקשר אל השורש ולהיכלל בתענוג אור אין סוף ברוך הוא.

כאן חוזר רבינו ומגלה בהמשך העמוד בתורה לז כי בעצם דווקא בשתי הענינים שהם עיקר טירדות האדם בעוה"ז: בנים וממון, אשר רוב בני האדם מסבכים את חייהם בדאגות ועצבות סביב ב' ענינים אלו, דווקא שם מתגלה האור הגבוה ביותר. ומשם עיקר התענוג להידבק באהבת ה' [וכדברי הבעש"ט פרשת תרומה אות ה מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים, וכלשונו הנורא של האור החיים הקדוש פרשת קורח כי עיקר רום תכלית החשק של השי"ת הוא דווקא מהנשמות שהם בעוה"ז בתוך הבשר המונעם מהכיר את ה' והם מתעצמים לאהוב את ה', ובזה הוא נהנה וחפץ יותר מבשירת המלאכים ומעבודת נשמות הצדיקים בגן עדן, נורא נוראות].

כי דווקא כשהיצר הרע מתגבר על האדם להמשיכו אל תוך הטינוף והלכלוך של הבנים והממון כלשון רבינו, אז מאיר עליו עת רצון והוא מוכשר ביותר להתגבר ולהתקשר אל הושרש ששם מתגלה כי דווקא הבנים והממון שרשם בגבהי מרומים ועל ידי זה נשלם צלם דמות תבניתו בעולם והם עיקר תכלית תאוות הבוית"ש לדור בתחתונים ולגלות כי לית אתר פנוי מיניה, עד שדווקא בכח ההתגברות לגלות שם את נועם מלכותו זוכים לתכלית הדביקות וההתבטלות עד למדריגה שאין אני חפץ לא בעולם הזה ולא בעולם הבא כי אם אותך לבד, לחזות פני ה' ולהכיר אותך יתברך, שזה עיקר תשוקת ותענוג היהודי אשר אש אהבת בוראו בוערת בפנימיותו לעבדו יתברך שמו לא לשם עולם הזה ולא לשם עולם הבא כי אם לעשות רצונו יתברך [וכפי שמביא רבינו בשיחות הר"ן אות מח המעשה של הבעש"ט זיע"א ובאגרא דפרקא אות ב בשם המגיד זיע"א].

ואולי נוכל לקשר דברי רבינו שם בתורה לו על זה הדרך, מאחר שנעשה ספר מן התורות הגבוהות הרי זה נחשב חיפוי והסתרה, אבל בעצם דווקא ע"י ההסתרה של ההדפסה מתגלים דברי הצדיקים בעולם, וגם הכריכה בעצם היא זו שמודיעה ומגלה שכאן נמצא האור של ספר זה.

נמצא איפה כי דווקא האדם הנמצא במצב שפל [יתרו – תורה לה] המתעסק בדברים גשמיים ומטונפים [יתרם לעולליהם – תורה לז] הוא זה שמגלה את כבוד מלכותו ואור אלוקותו, כשההסתרה היא בעצם הגילוי [ההדפסה – תורה לו]  ומקשר את הבריאה לשורשה ובכך ממלא את תאוות הבורא יתברך בתכלית בריאת שמים וארץ, מה שכל מלאך ושרף אין בכוחו לעשות. אשרינו שזכינו.

 

 

959 – שעה 9

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *