97814

אוצר מתנת חינם

ואתחנן – פרש"י לשון מתנת חינם.

מי איננו מעוניין לקבל מתנה, בפרט כזו הנצרכת לו מאד. להשי"ת יש הלא אוצר מתנת חינם, כולנו משתוקקים ומתפללים שיחננו אותו מאוצר מופלא זה. אולם אוצר זה נעלם מאיתנו, איך נוכל לזכות לקבל ממנו.

את הדרך להשגת אוצר נפלא זה, גילה רביה"ק בשבת נחמו של שנת תק"ע, ע"פ הפסוק ואתחנן אל ה'.

אותה שבת נחמו האחרונה במחיצת רביה"ק הותירה את רישומה האדיר לא רק על מי שזכו לשהות שם, בעולם כולו התחולל שינוי אדיר, עד היום שואבים אנו עידוד ונחמה מאותם גילויים נוראיים עליהם מושתתים כל דרכי ההתחזקות.

בשבת זו התגלה הסוד הנפלא שגם בתוך הגלות, בזמנים של חשכות, הסתרה, ופחדים, שייך לקבל חִיות ונחמה, להאיר כל מצב באור הדעת ולשוב תמיד לחִיות דקדושה ולשמחת חיים אמיתית. למעשה, באופן הזה ממש היתה ההנהגה באותה שבת מופלאה, על כך נוכל ללמוד מתוך תיאורו הנורא של רבי נתן. 'בליל שבת קדש נכנס מחדרו לבית, והיה חלוש מאד כמעט לא היה לו כח לדבר, ותיכף קידש על הכוס, ואחר הקידוש ישב אצל השלחן בחלישות גדול, והתחיל לשיח ולדבר מעט בחלישות ובעייפות גדול, ענה ואמר: מה אתם נוסעים אצלי, הלא אני איני יודע עתה כלל, כשאני אומר תורה יש לכם על מה לנסוע ולבוא אלי, אבל עתה על מה באתם, הלא אני איני יודע עתה כלל, והאריך בשיחה זאת וכפל ושלש כמה פעמים שאינו יודע כלל וכו', ומתוך שיחה זאת התחיל לדבר ולבאר איך מחיה את עצמו בעת הפשיטות מהדרך של ארץ ישראל (כמבואר כ"ז לקו"ת סי' ע"ח). ואחר כך בא בשמחה גדולה וציווה לזמר.. וישב כל הסעודה בשמחה רבה, ואז צעק מעומק הלב: גיוואלד זייט אייך ניט מיאש! (אהה! אל תייאשו את עצמכם), ואז ראינו ישועת ה' ונפלאותיו ונוראותיו העצומים, שמתוך העלמה והסתרה כזאת נתהפך לרצון כזה, שבתחילה לא היה יודע כלל באמת, ומתוך אינו יודע כזה בא לידי התגלות כזה' (שיחות הר"ן סי' קנ"ג).

 

הנביא קורא לכלל ישראל ואומר 'נחמו נחמו עמי', הוא דורש מאיתנו לקום מהארץ, להתנער מהעפר, ופשוט להתנחם… כולנו מעוניינים בוודאי לציית לקריאתו, אולם איך עושים זאת, איך שייך פתאום לקום ולהתנחם אחרי שאבדנו הכל, מאין נשאב כח לאסוף את שברינו מתוך ים של גלות ולצעוד הלאה…

 

את התשובה לכך נתן רביז"ל באותה שבת מופלאה, הוא לימד אותנו שגם כאשר נפלנו ואיבדנו כל כך, נוכל לשוב ולקבל הכל בדרך אחרת – מאוצר מתנת חינם. מאוצר זה נשאב חיות וכח לאסוף עצמינו מכל נפילה, לעבוד את הבורא בכל מצב, להתנחם ולהתחיל התחלה חדשה בתורה ותפילה. נכיר בשליחות הגדולה המוטלת עלינו – לגלות כבוד שמים בעולם ולבנות את האמונה והקדושה. שליחות זו נוכל לבצע רק כאשר נתנחם ונתחיל תמיד התחלה חדשה (לקו"ת סי' ע"ח ועיין לקו"ה מתנה ה"ה).

 

מתנה זו איננה ניתנת סתם כך, יש לזכות להיות בין הראויים לקבלה. האוצר הזה הוא פרי עבודת הצדיקים ופעולתם. כאשר נתקשר לרביה"ק ונבקש בכל עת להמשיך על עצמינו חיות דקדושה, וגם בתוך הטרדות והנפילות נתחזק כמה ששייך, נזכה להיכלל ולהמשיך על עצמינו שפע החסד מאוצר מתנת חינם.

 

אדם הזוכה לעסוק בתורה ותפילה, מתמיד בסדרי העבודה ובלימוד ספרי רביז"ל, בונה את הדעת וקונה אמונה בהירה. נפשו בריאה ומחוסנת כנגד פיתויי התאוות, הוא מלא תמיד חיות ושמחה – מאיר עליו אור קדושת בית המקדש.

אולם יש ולדאבון לב רחוקים אנו מכל זה. סדר יומנו עמוס טרדות, הגוף דורש לאכול ולישון, העיסוקים החומריים גוזלים זמן יקר ומכרסמים יותר ויותר בחיות ושמחת הנפש ההכרחית כל כך להצלחתנו. יש שנפלו על ידי זה ממש מקיום התורה, ואיבדו כל חיות. – מצב זה דומה ממש לחורבן בית המקדש.

האם יש לכך פתרון, היש סיכוי שטרדות היומיום והעיסוקים לא ירוקנו אותנו לגמרי מכל חיות, האם שייך לעבור יום שלם בחיות דקדושה, ולהישאר בהתרוממות הנפש גם בזמני ירידה. האם יש סיכוי לרומם את נפשו של מי שכבר התייאש מהכל, להחדיר בו חשק ותקווה שהיא השער לעבודת השם..

זהו למעשה הגילוי הנורא של אותה השבת. שיש אוצר מתנת חינם, וכשנשכיל לקבל אותו כראוי נוכל תמיד בכל מצב לקבל סיפוק וחיות דקדושה.

כל אחד יודע כמה חשק וסיפוק יש בלימוד התורה ובכוונה בתפלה, כמה מתוקה הדביקות באמונה ובמחשבה זכה. אכן, עבודת השם מעניקה חיות וסיפוק עצום. אולם ישנה חיות מזן שונה לגמרי, חיות מופלאה בה דבקים הצדיקים דווקא בשעה שהם מוכרחים לעסוק בענייני עוה"ז, כי הם מבקשים את התורה הנעלמת בכל דבר ועובדים את השם בכל עניין ממש. גם בפעולה גשמית של כל אחד מאיתנו מלובשת תורה עליונה ונעלמת, תורה שקיימה את העולם לפני מתן תורה, בחינת הדרך לארץ ישראל.

צדיקים הזוכים למצוא תורה כזו בכל מעשה, אכן עובדים את השי"ת בכל דבר בחיות גדול, אבל מה נעשה אנחנו, כשהשכחה והכבידות מעלימים מאיתנו את דרכי העבודה הזו, וגוזלים מאיתנו חיות, איך שייך להתקיים רגע בלי תורה, הרי אין אויר לנשימה.

ב'שבת נחמו' התגלה שגם בזמני הגלות, בהסתרה ובטלה, יכולים אפילו אנשים פשוטים כמונו לקבל חיות ויראת שמים בכוחו המופלא של הצדיק. כי בזמנים בהם מוכרח הצדיק להתבטל, הוא עוסק עבודה נפלאה ופותח לנו שער לאוצר מתנת חינם. אם נשאף ונשתוקק באמת להחיות עצמינו מאוצר מתנת חינם, נזכה בודאי למצוא בו נחמה, התחזקות, ושמחה.

כך מפרש רבינו את הפסוק 'ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר'. 'ואתחנן' – אוצר מתנת חינם, אותו נוכל להמשיך ע"י 'בעת ההיא לאמר' – כאשר נידבק בחיות אלוקות שקיימה את העולם בעת ההיא של קודם מתן תורה.

זוהי כפילות הלשון 'נחמו נחמו', ללמד שהתחלת הנחמה היא מהתעוררות ורצון קטן להתנחם, ועי"ז ימשך עלינו ה'נחמו' השני מאוצר מתנת חינם של הצדיקים. על כך צעק רביז"ל בקול גדול 'אין יאוש בעולם כלל' כי אכן אין שום מצב שעלול להפיל אותנו ליאוש, כי תמיד נשאב חיות חדשה מאוצר מתנת חינם.

משבת זו אנו מתחילים לשמוע נחמה, כך במשך שבעה שבועות מתכוננים אנו לר"ה, כי הנחמה מפנה את הדרך מכל מוקש ומכשירה את הקרקע להתחלה חדשה.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *