000555879

אגרת לשמחת תורה

אחי היקר!

הנה אנו עומדים ומתקרבים ליום הגדול והשמח הנקרא 'שמחת תורה', היום בו עם ישראל בכל דרגותיו מתאחד עם התורה, שמחים רוקדים ומפזזים.

אבל אם נדבר בגילוי לב אמיתי, הרי בשמחת תורה תוך כדי הריקודים מתגנבת לה המחשבה כמה וכמה פעמים, מה לי ולשמחה זו?! ניחא, אילו הייתי קשור לתורה, הוגה בה ולומד אותה כל השנה כראוי, הייתי רוקד במלא כוחי, אבל מה לעשות ש…

אך אחי היקר, דע לך שמחשבה זו טעות גדולה היא, כי באמת אנו כן קשורים לתורה הקדושה, כל יהודי יש לו חלק בתורה הק' גם אם לא עמל בה כראוי, ועל אחת כמה וכמה כאשר בוודאי קיימנו הרבה מהמצוות הכתובות בתורה, וגם זכינו ללמוד קצת במשך השנה, וגם לומר שניים מקרא ואחד תרגום וכו'.

וזהו סיבת הריקודים, לא ריקוד של הצלחה אישית, ריקוד של הצלחה, על ידיעת כל התורה בעל פה לאחר עמל ושקידה, אלא שמחה שמעורר בנו את תחושת הקשר שכל השנה היה נדמה שאין לנו קשר לתורה, והנה עכשיו אחר שזכינו לראש השנה, יום כיפור וסוכות, התברר והתגלה בעולם, שגם אנו קשורים ממש לתורה הקדושה. וכמו שרביז"ל אומר: "על ידי שנכנסו בסוכה נעשים בעצמם בחינת התורה", (ליקו"מ רס"ו.)

ואם נדייק יותר, הרי שהשמחה היא בעצם שמחה של התחלה. כי עד עכשיו בימים נוראים ניסינו להתחזק ולקבל על עצמנו עול מלכות שמיים, התחזקנו באמונה, רצינו להתחיל להמליך את ה', אבל כעת לקראת סיום החודש המיוחד הזה, כולנו שואלים – למעשה…? מה עכשיו…? איך ממשיכים…?

והתשובה לכך היא, שכמו בעת המלכת מלך, בתחילה עושים טקסים ואירועים גדולים לכבוד המלך, אבל אחר כל החגיגות, צריך המלך לראות איך לבסס מלכותו, ואיך להנהיג את המדינה כראוי, ואם הוא רוצה שתיכון מלכותו לאורך ימים, הוא מוכרח לקחת יועצים חכמים ונבונים. וכאשר אין יועצים מוצלחים הרוצים את טובת המלך, אזי המלכות מתפרקת לשניים, ואינה מחזיקה מעמד.

וכמו כן לאחר שהמלכנו את ה' בימים הנוראים, צריכים אנו לראות שיהיו עצות נכונות איך לבסס את המלכות, איך להתמודד מול כל מיני נפילות, עליות ירידות, ואיך להחזיק מעמד בבית, בשעה שהולכים ברחוב, ובשעה שמתעסקים בדיני ממונות וכו' וכו'. ולכן נתן לנו ה' את התורה הקדושה שהיא מגלה לנו את העצות איך לקיים את מלכות ה' בעולם, שתיכון לעולמי עד גם מול כל המשברים והנסיונות המתחדשים.

והיכן הם עצות אלו? בפשטות, על ידי קיום התרי"ג מצות שחלקם אנו כבר ממילא מקיימים, אך לא שמים לב שבכל פעם שאנו מקיימים איזה מצווה, אנו מחזקים את מלכות ה' בעולם.

וכמו כן בהמשך הדורות, השי"ת שלח לנו צדיקים שגילו לנו עוד ועוד עצות הן בנגלות התורה שבררו את ההלכה, והן בדרכי המלוכה ממש, כמו תורת הרשב"י, אריז"ל, בעש"ט הק' ותלמידיו, ורבינו הק', שגילו לנו איך לחשוב מה', ולהיות קרובים אליו בכל מיני מצבים.

אך כל זה תלוי באמות חכמים, כי אמונת חכמים הוא לא רק להאמין שהם היו צדיקים, אלא בעיקר להאמין בכל ספריהם הק', שהם נאמרו בשבילנו ממש, וכל דיבור שלהם הוא עצה חדשה שפותחת שער חדש של עצות איך לחזק מלכות ה'.

וכאשר האמונת חכמים מתחזקת, אזי הספרים שיש לנו בארון ספרים, מתחילים להיות יותר נחשבים בעינינו. כי לפני כן לא הבנו למה צריך כל כך הרבה ספרים, והרי בקושי אנו מבינים מה כתוב בהם, והיה נדמה לנו שרוב הדברים שם נאמרו לכאורה רק לבעלי דרגות גבוהות, אבל כאשר אנו מתחזקים באמונת חכמים, אזי חוזרת בנו ההכרה שכל ספר וספר הוא ממש רפואה בשבילנו ממש, בכל מצב.

ולמה באמת צריך כל כך הרבה ספרים, כי ה' ברא בעולם הרבה יהודים שעל כל אחד עובר בכל יום משהו אחר, וכל זה בשביל שיגלה מלכותו בעולם באותו המצב שעובר עליו באותו היום, כי כל אחד יש לו שליחות פרטי, שנשלח אליו במדוייק ממש לפי הכוחות והכלים שיש לו, בכדי שיגלה שם מלכותו יתברך.

ולכן מתחדש לכל יהודי בכל יום שאלות, ספיקות ובלבולים חדשים, בכדי שהוא בעצמו יחפש תשובות אצל הצדיקים למה שעובר עליו, וכך יהיו נתחברים בחינת ספרים חדשים, של שאלות ותשובות.

וזהו השמחה הגדולה שיש בשמחת תורה, שמחה של התחלה, שמחה שמעורר בנו את האמונת חכמים, שאנו לא מפחדים מהשנה החדשה, כי אני משמחים עצמנו שיש לנו תורה אשר מגלה לנו עצות איך תיכון מלכות ה' לעולם, בכל העליות והירידות.

ומשום כך כולם עולים לתורה, כולל הילדים, בכדי לגלות לכל אחד, שיש לו חלק בתורה הקדושה, כי יש לו הרבה ספרים המוכנים כבר, שמגלים לנו עצות לכל מקום ולכל זמן, איך אנו קשורים לתורה גם אם נדמה שאין אנו קשורים לתורה. ואם כן מה יש לנו לדאוג מאחר שיש לנו צדיקים ההולכים לפנינו. ותדע, שמובא שבשעת ההקפות, באים גם האושפיזין לרקוד עמנו ולתת לנו העצות הכתובות בתורה.

לכן אחי, תשמח ותרקוד הרבה מאוד בכל כוחך, אחוז הספר בידיך, חבקהו ואמצהו לליבך, קח אפילו ספר שמחזק אותך בכל השנה, ואחוז בו חזק ותרקוד עמו, כי זהו התקווה היחידה שלנו, הספרים של הצדיקים הם היועצים של המלך…

"שישו ושמחו בשמחת תורה כי היא לנו עוז ואורה"

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *